מהירות גבוהה מהמותר גורמת ליותר תאונות?

נתחיל עם הנתונים היבשים ואחר כך נגיע לפרשנויות. על פי נתוני המשטרה, בשנת 2013 תועדו כ-23 אלף נהגים כ'מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים', כאשר רק 13 אלף מהם עברו עבירת תנועה כלשהי בזמן התאונה. עבירה של מהירות גבוהה בכלל התאונות נרשמה אצל 55 נהגים - כרבע אחוז מסך התאונות ופחות מחצי אחוז מאלה שביצעו עבירת תנועה כלשהי בזמן התאונה. העבירה הזו מוגדרת כנהיגה "במהירות מופרזת ביחס לחוק".

מתוך 425 נהגים שהיו מעורבים אשתקד בתאונת דרכים בה נהרג אדם אחד לפחות (תאונות קטלניות), ארבעה בלבד נהגו ב"מהירות מופרזת ביחס לחוק". כאמור, אלה נתוני המשטרה המצביעים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי מהירות גבוהה הינה גורם זניח לתאונות דרכים.

אלא שבכירי המשטרה ומרבית הגופים העוסקים בבטיחות ממשיכים לטעון בתוקף כי מהירות גבוהה הינה גורם מרכזי בתאונות הדרכים.

כידוע, עבירה של מהירות מוגדרת על-ידי המשטרה כמופרזת ביחס לתנאי הכביש בעת התאונה, למרות שאינה גבוהה מהמותר בחוק. אלא שגם כאן התמונה, לפחות מבחינת הנתונים, דומה מאוד לנתונים שהבאנו לעיל.

ל-478 נהגים (כ-2 אחוז מתוך כ-23 אלף) נרשמה עבירה זו. מבין 425 נהגים שהיו מעורבים בתאונה עם הרוגים רק 20 (פחות מ-5 אחוז) נהגו במהירות מופרזת ביחס לנסיבות.

החל מהשנה יש גם עבירת מהירות חדשה - "מהירות מופרזת שגרמה לסטייה מנתיב הנסיעה". עבירה זו נרשמה ל-265 נהגים מתוך כ-23 אלף תאונות (כאחוז), ושמונה (כ-2 אחוז) מתוך 425 נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית.

כאמור, לטענת המשרד לביטחון פנים עבירות מהירות הן הגורם העיקרי לתאונות חמורות (תאונות קטלניות וקשות). לפי המשרד, למעלה מ-50 אחוז מהתאונות החמורות נגרמות בגלל מהירות מופרזת. כאמור, הטענה, בלשון המעטה, אינה מתיישבת עם הנתונים הרשמיים של המשטרה.

עם זאת, אין חולק על כך שמהירות מחמירה את תוצאות התאונה, אך עדיין אין אפשרות לטעון שמהירות מופרזת לכשעצמה היא גורם עיקרי לתאונות.

כידוע, משרד התחבורה העלה את המהירות המותרת בחלק מכבישי ישראל מ-100 ל-110 קמ"ש. על פי המשרד, "בכבישים שבהם עלתה מהירות הנסיעה מ-100 ל-110 קמ"ש לא נרשמה כל השפעה שלילית, ולא חלה כל הרעה. בחלק מהכבישים שבהם עלתה המהירות אף נרשמה ירידה במספר תאונות הדרכים".