במדור הייעוץ בשבוע שעבר הייתה התייחסות לבעלי אופי הפכפך ודו פרצופי והודגשו ההבדלים המהותיים שבין אופי הפכפך כזה לבין מחלות הנפש הקשות סכיזופרניה ופיצול אישיות. אמרנו כי ישנו איזור אפור גדול בין התנהגות המזוהה עם מחלת נפש לבין התנהגות בריאה לחלוטין. כולנו מתנהגים לפעמים באופן בלתי בריא שנובע מחוסר ביטחון עצמי, מקנאה או מדברים שליליים אחרים אבל זה לא הופך אותנו לחולי נפש.
עם זאת ישנם אנשים שההתנהגות הבלתי בריאה הזאת היא אצלם אורח חיים מתמשך. באופן שגרתי הם מתנהגים באופן קיצוני ובלתי הגיוני שגורם להם ולסביבתם סבל רב מאד. יש אנשים שמתנהגים בתלותיות רבה מאד ומתאפיינים במערכות יחסים סוערות, יש אנשים שעסוקים באופן מתמיד בעצמם ומפרשים כל אירוע כנוגע אליהם ישירות, יש אנשים שרואים את העולם בשחור לבן, יש אנשים אובססיביים מאד ששומרים על ניקיון בצורה מוגזמת ועוד ועוד. אם ההתנהגות הבלתי בריאה הזאת מתמשכת באופן קבוע ופוגעת פגיעה משמעותית בתפקוד הרי שיתכן והאדם יאובחן כבעל הפרעת אישיות.
מהי הפרעת אישיות?
כפי שמשתמע משמה, הפרעת אישיות היא אבחנה הניתנת לאדם שסובל מהפרעה באישיותו. להבדיל ממחלות נפש, המונח הפרעת אישיות אינו מתייחס למחלה המתפרצת אצל אדם בריא ופוגעת ברגשותיו ובמחשבותיו. הפרעת אישיות היא אבחנה הניתנת לאנשים בעלי אופי חריג שמגיל ההתבגרות חווים את העולם באופן שונה מאחרים. התפיסה שלהם את העולם שונה מאחרים, הרגשות שלהם קיצוניות ושונות, וההתנהגות שלהם שונה.
לא כל אדם עם אופי קצת שונה מהמקובל יאובחן כבעל הפרעת אישיות. בשביל האבחון צריכה להיות פגיעה משמעותית בחייו של האדם בעקבות אופיו הקשה: מערכות יחסים מופרעות, הפרעה ביכולת לעבוד באופן מסודר או קשיים תפקודיים משמעותיים אחרים.
סוגים שונים של הפרעות אישיות
האבחנה של הפרעת אישיות היא חדשה יחסית בתחום הפסיכולוגיה. ב1950 הייתה התייחסות אליה ב DSM - שהוא ספר האבחון הרשמי של הפרעות פסיכיאטריות, אך רק ב1980 הוגדרו בDSM הסוגים השונים של הפרעות האישיות באופן הדומה לאופן שבו מאבחנים אותם כיום.
ישנם מגוון של אופנים בהם אופי האדם יכול להיות חריג ומתוך מחקרים סטטיסטיים רבים התגבשו הגדרות לשלוש סוגים כלליים של הפרעות אישיות: א. אישיות מוזרה או אקסצנטרית ב. אישיות דרמטית, רגשית ובלתי יציבה וג. אישיות מפוחדת וחרדה.
כל אחד מהסוגים הכלליים הללו מכיל בתוכו מספר הפרעות אישיות ספציפיות ובסך הכל מוגדרות כיום אחד עשרה הפרעות אישיות. בכתבה זו נתייחס להפרעת אישיות גבולית שהיא הידועה והנפוצה מביניהן והמשתייכת לסוג הדרמטי-רגשי ובלתי יציב.
הפרעת אישיות גבולית - סיפורה של שרה
שרה היא בעלת הפרעת אישיות גבולית. כבר כשהיא למדה בסמינר כולם הכירו אותה כ"טיפוס כזה". היא הייתה צועקת בהפסקות, מדברת בהגזמה ויוצרת שערוריות על ימין ועל שמאל. רוב המורות התקשו להסתדר עם שרה והתייחסו אליה בחומרה רבה. היא מצידה הייתה מכנה אותן מאחורי גבן בשמות גנאי קיצוניים ומתבטאת בחריפות גדולה נגדן. היו שתיים או שלוש מורות שהסתדרו עם שרה והיא העריצה אותן באובססיביות רבה וביקשה את קרבתן באופן מתמיד. כשאחת מהמורות הללו סירבה לתת לשרה לבקר אותה בביתה, פרצה שרה בבכי קורע לב, איימה להתאבד והטיחה את ראשה בקיר מספר פעמים. כשהמורה סירבה בכל זאת לקבל את שרה בביתה, שינתה שרה את יחסה אליה ומהערצה מוחלטת החלה לשנוא אותה שנאה עמוקה, לכנות אותה בכינויי גנאי ולזלזל בה בבוטות.
כששרה הייתה בכיתה י"א החליטו בסמינר שהיא עוברת על מדי הרבה חוקים ושהיא לא יכולה ללמוד שם יותר. שרה עברה ממוסד לימודי אחד למשנהו, היא החלה לעשן - תחילה בסתר ולאחר מכן בגלוי, היא הסתכסכה עם משפחתה ולכן עברה לגור בפנימייה. בתחילה העריצה שרה את צוות הפנימייה וסיפרה לחברותיה עד כמה היא שמחה להיות שם, אך לא עבר זמן רב וגם בפנימייה היא מצאה את עצמה חווה התפרצויות זעם, מסתכסכת עם הצוות ונאלצת לעזוב. מאז ששרה עזבה את הפנימייה היא החלה להתבטא במילים חריפות ביותר נגדם וטענה כי הם "רודפי כסף נצלנים שלא משקיעים בבנות".
כחודש לאחר שעזבה שרה את הפנימייה היא ניסתה להתאבד על ידי בליעה של כ20 כדורי אקמול, הא הובהלה לבית החולים על ידי אימה ולאחר מספר ימים אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי למשך כשלושה חודשים.
לאחר האישפוז נדדה שרה בין מסגרות רבות, היא ניסתה לעבוד במקומות רבים, אך בכל פעם צץ משהו שגרם לה לעזוב. כיום שרה מטופלת במרכז יום שיקומי, עוברת סוגים שונים של תראפיות וטיפולים פסיכולוגיים ועובדת כעוזרת לקשישים בביתם.
הפרעת אישיות גבולית - חוסר יציבות רגשית
הפרעות אישיות גבולית כוללת כשתי אחוזים מהאוכלוסייה, כאשר 75% מהסובלים מההפרעה הן נשים. המונח "הפרעת אישיות גבולית" הוא מונח מבלבל ואנשים רבים מבינים בטעות כי מדובר באבחון לאנשים שנמצאים על גבול כלשהו, אולי בין השפיות לשיגעון או משהו דומה. למעשה, הפרעת אישיות גבולית יכולה להיות הפרעה קשה מאד והמילה גבולית כלל אינה מתאימה לה. כיום ישנם דיונים ערים בעולם הפסיכיאטריה המבקשים להחליף את שם ההפרעה מ"הפרעת אישיות גבולית" ל"הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית".
ואכן המאפיין הבולט ביותר של אנשים בעלי אישיות גבולית הוא חוסר היציבות הרגשית שלהם. אנשים בעלי אישיות גבולית מתאפיינים בשינויים חדים במצב הרוח, חלקם מרגישים תחושת ריקנות מתמדת, תחושות של כעס עז וחוסר יכולת שליטה בכעס.
הפרעת אישיות גבולית מתבטאת בעיקר במערכות יחסים סוערות ובלתי יציבות. אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים לראות את העולם בשחור ולבן ולחלק את האנשים לטובים ולרעים. במערכות היחסים הם יטו להעריץ את האדם השני ולראות אותו כמושלם וכמדהים ובעקבות מריבה כלשהי לשנות את יחסם אל אותו האדם מהקצה אל הקצה עד לשנאה וזלזול מוחלטים. אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית רגישים מאד לביקורת והביטחון העצמי שלהם יכול להתערער ולהתרסק בעקבות הערה מזלזלת אחת.
מאפיין מצוי נוסף של בעלי אישיות גבולית הוא התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית. בעלי הפרעת אישיות גבולית חווים מצוקה רגשית רבה ולעיתים הם מרגישים צורך עז לפגוע בעצמם. הפגיעה העצמית יכולה להפוך להיות חלק משגרת חייו של האדם הגבולי ולעיתים תתבצע בניסיון לתשומת לב, וכנשק כנגד אנשים קרובים. ניסיונות התאבדות, חלקן כוזבות בעליל, שכיחות מאד אצל מתבגרים בעלי הפרעת אישיות גבולית.
המעברים הרגשיים החדים, חרדת הנטישה, הכעס העז, הרגישות הרבה והדימוי העצמי השברירי יוצרים מצוקה רגשית רבה אצל אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית, והם חווים סבל רב. לחלק מבעלי הפרעת אישיות גבולית יש התנהגות אימפולסיבית וחוסר יכולת שליטה עצמית שיכולה להתבטא בבזבזנות, התמכרויות שונות, נהיגה פרועה או אכילה מוגזמת.
הפרעת אישיות גבולית - נופלים בין הכיסאות
קשה מאד להיות בעל הפרעת אישיות גבולית. אנשים אלו חווים חוויות קיצוניות וכואבות, הם מסתכסכים עם האנשים הקרובים אליהם, מרגישים מצוקה רגשית גדולה מאד, נעים ממצב רוח למשנהו באופן קיצוני, ועושים את אותם הטעויות שוב ושוב. זהו אורח חיים קשה מאד והוא מקשה ביותר גם על סביבתו הקרובה של האדם. משפחות של בעלי הפרעת אישיות גבולית חווים מצוקה רבה. הם מוצאים את עצמם שוב ושוב מואשמים, נסחטים, ומסוכסכים, ולעיתים רבות הם צריכים להתמודד עם התקפות זעם ועם תוצאות הרסניות של האימפולסיביות, האובדניות והנטייה להתמכרות.
הפרעת אישיות גבולית אינה מחלת נפש, היא הפרעה באישיות ועל כן גם לרוב אינה מטופלת היטב בכדורים. לעיתים בעלי אישיות גבולית יכולים להיעזר בכדורים על מנת לווסת את מצבי הרוח הקיצוניים, או על מנת לעזור לחרדה, אך באופן כללי בגלל מורכבות ההפרעה לא תמיד אפשר לעזור לה עם כדורים פסיכיאטריים.
אז מה אפשר לעשות?
אדם עם הפרעת אישיות פעמים רבות יכחיש שיש לו בעיה, ופעמים רבות גם לא יאובחן כראוי. אם האדם מודע לכך שיש לו בעיה והוא אכן רוצה לקבל עזרה אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי. מקובל כי הטיפול בהפרעות אישיות הוא טיפול פסיכודינמי, אך בשנים האחרונות פותחה צורת טיפול המיוחדת להפרעת אישיות גבולית הכוללת בתוכה היבטים מסוגים שונים של טיפולים פסיכולוגיים ומותאמת במיוחד למורכבות ההפרעה הגבולית. שיטה זו נקראת טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)
אנשים הנמצאים במערכות יחסים קרובות לבעלי הפרעת אישיות גבולית, בני משפחה בני זוג או חברים, חווים אף הם חוויות קשות וצריכים להגדיר לעצמם את מערכת היחסים וללמוד כיצד להתייחס לאדם הגבולי. אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים להתנהג בהתנהגות הנראית כנצלנית ומניפולטיבית. הם יכולים להזיק לאנשים הקרובים אליהם עד כדי התעללות פיזית. מערכת יחסים עם אדם בעל הפרעת אישיות היא תמיד מערכת יחסים מורכבת וקשה, והיא משפיעה באופן קשה גם אם האדם השני בריא בנפשו לחלוטין. יש צורך ללמוד לזהות את המצוקה הקיימת מתחת לניצול המגיע מהאדם הגבולי, ללמוד להתחסן כנגד התפרצויות הזעם ולהציב גבולות מאד ברורים. כל זה דורש הבנה עמוקה של האדם הגבולי ושל מערכת היחסים. אם בני המשפחה או בני הזוג של האדם הגבולי חווים מצוקה נפשית בעקבות מערכת היחסים הזאת, כדאי שגם הם ישקלו ללכת למספר פגישות עם פסיכולוג, על מנת ללמוד טריקים להתנהגות יעילה ולהפחתת הכאב הכרוך במערכת יחסים כזאת.