"מי שישן בראש השנה - מזלו ישן"; האמנם?

מה הוא מזל ישן? האם מזל יכול בכלל לישון? קשה להבין, אבל עם ישראל נהגו שלא לישון בראש השנה. הרב יצחק בלומנטל יצא לבדוק את המקורות על מנהג השינה בר"ה (יהדות)

הרב יצחק בלומנטל | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: Nati Shohat/FLASH90)

נהגו עם ישראל שלא לישון בראש השנה, והמקור הביאו מהירושלמי, שאמר "האי בר נש [אותו האדם] דדמיך בריש שתא [שישן בראש השנה] דמיך מזליה [מזלו ישן]". הפוסקים הבינו שהירושלמי מדבר על היום ולא על הלילה, ולכן כתבו רבים מהם שאין לישון ביום הדין בשעות היום.

דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך כמנהג ולא כדין, וכתב שם שמנהג נכון הוא. אמנם, המשנה ברורה כתב שאחרי חצות היום מותר לישן כיון שכבר התעורר המלאך (איזה מלאך?) על ידי התפילות והתקיעות. ואם ראשו כבד עליו ואינו יכול בלא שינה, מותר לו לישון.

תוספת גדולה ומשמעותית כתבו הפוסקים, שהשינה אינה דווקא לישון, אלא גם מי שמכלה את הזמן סתם, ואינו עוסק בתפילות ובתחנונים, הרי הוא כישן, ומזלו ישן.

מה הוא מזל ישן? האם מזל יכול בכלל לישון? קשה להבין. אולי נמצא קצת נחמה בפוסקים אחרים שהביאו ציטוט אחר בשם הירושלמי, שאומר שמי שישן בראש השנה כשעוסקים בדינו, הרי זה מורה על עצלותו, כמו שנאמר מה לך נרדם קום קרא.

אבל היו גם כאלו שלא הקפידו, כמו שכתב הב"ח על המהר"ם מרוטנבורג שהיה נוהג לישון בראש השנה כמו בכל יום טוב, בלא כל חשש. ובמקום הדחק פסק במשנה ברורה שאפשר לסמוך על הנהגתו ולישון.

הירושלמי שהביאו הפוסקים כמקור למנהג זה, וציינו למסכת ראש השנה, אינו כתוב שם, ואין ידוע כלל היכן הוא, מחיפושים בירושלמי לא הצלחנו לאתר את המקור כלל. אולי זה מחלקי הירושלמי שנעלמו במהלך הדורות? ואולי בכלל התכוונו לאחד המדרשים, וקראו לו בשם ירושלמי? בכל מקרה, גם במדרשים לא מצאנו.

בעל ה"תורה תמימה" רבי ברוך אפשטיין, כתב שמותר לישון בראש השנה, וטען שמה שכתוב בירושלמי "האי בר נש דדמיך" אין הכוונה לשינה, אלא "דמיך" היא מיתה, וכוונת המאמר היא שמי שמת בראש השנה, סימן שמזל רע היה לו.

מעבר לאמור, מנאמרו עוד כמה טעמים למה לא לישון בראש השנה:

יש כאלו שכתבו שכיון ששינה היא אחד משישים במיתה, אין לישון בראש השנה כמו שעושים סימנים אחרים לשנה טובה.

יש שכתבו שאסור לישון, כיון שבעצם כל השנה אסור לישון ביום יותר מ"שיתין נשמין", אלא שבראש השנה יש להקפיד על ההלכות יותר אפילו בדברים שלא נוהגים בכל השנה, וכמו פת עכו"ם שכתוב שאפילו מי שאוכל כל השנה, שלא יאכל בעשרת ימי תשובה.

עוד טעם כתבו, שמי שישן מראה כאילו לא אכפת לו מהדין שדנים אותו.

בכל מקרה, ראוי לציין למה שכתוב בגמרא: אם קר בראש השנה, כל השנה תהיה קרירה, אם חם, כל השנה תהיה חמה. יתכן שזה המקור שלא לישון, כי מי שישן עלול לישון כל השנה, ואולי בגלל זה אוכלים סימנים בראש השנה, כי מי שיאכל משהו מתוק - תהיה לו שנה מתוקה. אולי.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר