מסדר השתקנים: ליצמן מצליף בח"כים

הפרשן הפוליטי של ´בקהילה´ בא חשבון עם נבחרי הציבור החרדים, על שתיקתם בנושא הקפאת הבניה. למה לא עושים? כי לא רוצים

יעקב ריבלין | כיכר השבת |
יעקב ריבלין (צילום: ישראל ברדוגו)

כשלוש שעות לאחר שבהינף נייר הופסקה הבנייה ביו"ש ומאות משפחות חרדיות נותרו תלויות בין שמים וארץ, התכנסו מספר חברי כנסת וכמה אישים חמורי סבר לדיון פנימי מתוח באולם הדיונים המשמש דרך קבע את הוועדה לביקורת המדינה. בראש השולחן ישבו חברי הכנסת גפני את מקלב עם קבוצת האורחים וטיכסו עצה כדת מה לעשות. הדיון הסתיים כעבור שעה לערך ללא החלטה ברורה.

בתום הישיבה החישו שני הח"כים את צעדיהם לחדר ישיבת סיעת יהדות התורה. הישיבה התקיימה בהרכב כמעט מלא ונדונו בה הנושאים שמטבע הדברים והשעה מחייבים הכרעה דחופה. כמעט במקביל התכנסה גם סיעת ש"ס וחרף העדרו של היו"ר, השר אלי ישי, שטרוד היה בהכנות לחתונת בתו שהתקיימה בלילה שלאחר מכן, קיימה דיון סגור בהשתתפות ערה של מרבית הנוכחים.

עוד הם מתדיינים וצלצול הגונג הזעיק אותם לישיבת המליאה שנפתחה בהסתערות רבתי של האופוזיציה הימנית על הקפאת הבנייה. למרות נטייתנו הברורה לחשוד בכשרים הפעם היינו סמוכים ובטוחים שהמחזות המחרידים של החרמת ציוד בנייה ומתן צווי הפסקה למתחמים שעברו מכרזים ממשלתיים, שולמו במלואם על ידי הקבלנים ונמכרו לדיירים תמימים- לא יעברו בשתיקה. עלינו אפוא ליציע והמתנו בציפייה להצגה הצפויה.

אבל את הסחורה סיפק, ולא במפתיע, רק ח"כ מיכאל בן ארי. לאחר כמה הפרעות מתוכננות מראש הוא זכה להיזרק על ידי הסדרנים מאולם המליאה. בטווח צעדים ספורים ממנו ישבו כל המי ומי של ח"כינו החרדים שהשעמום הנסוך על פניהם לימד שהם מחכים לרגע בו תתקיים ההצבעה ויתאפשר להם לחזור לעיסוקיהם השוטפים. החריג היחיד היה סגן השר הרב מאיר פרוש שנשא נאום תקיף ומנומס נגד ההקפאה ומאוחר יותר נעדר מההצבעה. יתר חבריו מש"ס ויהדות התורה הקפידו על נוכחות מלאה באחוזים גבוהים יותר אף מסיעתו של ראש הממשלה.

מכיוון שכך, חפוץ חפצנו לדעת במה עסקו הישיבות הפנימיות של שתי הסיעות, כולל הישיבה הדחופה בחדר הוועדה לביקורת המדינה. אז ככה. בראשונה (לפי הסדר הכרונולוגי) עסקו הנוכחים בפרשה המסעירה של המועצה הדתית בחיפה. כמה משגיחים, המקורבים כנראה ליהדות התורה פוטרו, ובמקומם, שומו שמים, עומדים כנראה להתמנות מקורבי התנועה האחרת. גפני ומקלב החליטו כמובן לצאת למערכה כבדה וזימנו לישיבה את כל המעורבים בפרשה. כמו שהספקנו להכיר את גפני לא נופתע אם הסיפור לא יסתיים בפחות מאשר מכתב זועם לראש הממשלה. חכו, חכו, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בפרשת המשחטה והמועצה הדתית בחיפה.

גם בישיבות הסיעתיות של שתי החרדיות לא הוזכרה הקפאת הבנייה ולוא במילה ספורה אחת. בסיעת ש"ס נפתחה הישיבה באמירת דברי תורה (מנהג נאה אותו יסד הרב שלמה בניזרי מיד עם הצטרפותו לשורות התנועה) ובסקירה שגרתית של סדר היום הפרלמנטרי. מה מצביעים על הא ומי מדבר על דא. הקפאת הבנייה? איך אפשר לדון על נושאים שכאלה בהעדרו של כבוד יו"ר התנועה.

מסתבר שגם ביהדות התורה לא חשבו לרגע שהנושא ראוי לעלות על שולחן הסיעה. ח"כ הרב מוזס דיווח בהתרגשות על שינויים לרעה בפטור בנות חילוניות משירות בצבא ואילו סגן השר מאיר פרוש שיתף את חבריו בחששות המקננות בלבו בנושא הליבה. האירועים החמורים בביתר ומודיעין עילית לא הוזכרו אפילו במילה.

הגרעין האיראני

סביר להניח שאחרי תחושת ההלם הראשונית ולנוכח הלחץ הציבורי הגובר ייאלצו ראשי שתי הסיעות החרדיות לעשות משהו בנושא ההקפאה. הזעקות שיעלו מהשטח של מאות המשפחות שנותרו ללא קורת גג מובטחת לאחר ששילמו עליה במיטב כספם, לא יישארו בחלל הריק. אי לכך לא נופתע מאוד אם בימים הקרובים תבקש אחת הסיעות פגישה בתריסר עיניים עם ראש הממשלה. אם המשפחות הנפגעות ידעו להתארגן כמו שצריך (מומלץ על הפגנה, ולא בפתח היישובים עצמם אלא במקומות רגישים אחרים) ניתן להמר בזהירות מסוימת שחלק מסוים מהדירות שנמכרו יופשרו בתוך מספר חודשים.

אבל גם אם זה מה שיקרה לבסוף, שום דבר לא יסתיר את שתיקת הכבשים שנפלה על אלו שאמורים לייצג את המתיישבים החרדים (קרוב למאה אלף מעבר לקו הירוק). שום דבר לא יסביר מדוע לקח אהוד ברק את החלטת הקבינט בשבוע שעבר ודחף אותה הרבה מעל ומעבר למה שהוחלט ואף צעד אפקטיבי אחד לא ננקט כתגובה מיידית.

הסברים אין. אבל רמזים על גבול המיסטיקה הצבאית והמדינית ניתן לשמוע בשיחות שלא לציטוט ולא לייחוס ח"ו. דיברתי בשבוע שעבר, לואט באוזנינו אחד הח"כים החרדים כשהוא מביט בחשש לכל הצדדים, עם מישהו מאוד בכיר המקורב לראש הממשלה. שאלתי אותו למה הולכים להקפאה כל כך חמורה. התשובה הייתה: איראן. ואי אפשר להוסיף בזה מילה וחצי מילה.

בן שיחנו המפוחד חשב שגילו לו את אמריקה. סיפרנו לו שאת הלוקש הזה מוכרים היום חופשי חופשי לא רק בלשכת ראש הממשלה אלא במקומות רבים אחרים. מדובר בכאילו הבטחה אמריקנית שאם תוקפא מיידית הבנייה בשטחים יינקטו צעדים תקיפים יותר נגד סכנת הגרעין האיראני. בחוגים צבאיים ידועים אף מדברים על מתקפה משולבת אמריקנית ישראלית על מתקני הגרעין (הנה, אמרנו את זה מפורשות ונשארנו בחיים). עכשיו לך תגיד מילה על הקפאה לעשרה חודשים כאשר שישה מיליון יהודים מפוחדים תלויים ועומדים.

בסביבתם הקרובה של ראשי ישראל ביתנו הבדותא הנ"ל היא הלהיט החם כיום להסברת פשר השתיקה המוזרה. לא מדובר רק בשתיקה אלא גם בהגנה נלהבת. אחד הדוברים היותר פעילים בישיבת הקבינט האחרונה היה השר אביגדור ליברמן שהסביר כי במצב הנוכחי אין מנוס מהקפאה בת עשרה חודשים. ליברמן, תושב היישוב תקוע לא חשוד כמובן בשנאת מתנחלים ואם הוא אומר שצריך להקפיא יש כנראה ברקע כמה דברים נסתרים.

בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, לעומת זאת, אומרים דברים הרבה יותר פשוטים. נתניהו עצמו מדבר על הצורך להראות לעולם שישראל נוקטת צעדים לקראת שלום בעוד שהפלסטינים הם הסרבנים. המקורבים יודעים לספר שבסך הכול מדובר במשחק יזום לפרק זמן של עשרה חודשים. הפלסטינים יסרבו לשבת לשולחן המשא ומתן, ובתום תקופת ההקפאה תופשר הבנייה כמו בשר של גמל שיצא מההקפאה.

הצד המשותף לשני סיפורי סבתא מובחרים אלו הוא ההסתמכות על התמימות והנאיביות מרצון של השומעים. לא צריך להיות פרשן צבאי רב סמך כדי להבין שברק חוסיין אובמה לא יסתבך במלחמה שלישית במפרץ הפרסי. נשיא נחוש ונחרץ ממנו פי כמה, גורג' דבליו בוש, מרח את הזמן של שלהי כהונתו בדיבורי סרק עם האיראנים ובלבד שלא לצאת למלחמה שתבעיר את המפרץ הפרסי. אז אותו מתרפס ולקקן של נאום קהיר הוא שיצא למלחמה?

האמונה בסיפור הכיסוי השני גובלת בטיפשות מוחלטת. האם מישהו מאמין שמיד בתום עשרת החודשים תרהיב ישראל עוז להודיע על הפשרת הבנייה? אם בלי הכרזה רשמית על הקפאה זה מה שבוצע בפועל בשלוש השנים האחרונות, הכרזה על הפשרה תגרום למפולת מדינית שלא הייתה כמותה. מי יגן על ישראל מפני סנקציות של מועצת הביטחון בעקבות הכרזה שכזאת?

גם במשרד הביטחון משוכנעים כי ההקפאה היא לא עניין של מספר חודשים. עובדה היא שבניגוד להחלטת הקבינט כל הצווים שנמסרו השבוע לקבלנים הבונים בשטחים הם ללא הגבלת תוקף. חזור שנית, ללא הגבלת תוקף בזמן. המשמעות: הקפאה עמוקה מכאן ועד להודעה חדשה שברק ואנשיו משוכנעים שבוא לא תבוא בתקופה שהם מכתיבים את מדיניות הממשלה.

את זה מבינים טוב מאוד גם במפלגות השותפות בקואליציה. את סוד ההתקפלות של נתניהו מול לחצים אמיתיים יודע גם אחרון יושבי הספסלים האחרים. אם בשתי המפלגות החרדיות הייתה נחישות דעת לעצור את ההשתוללות של שר הביטחון יש בארסנל הפרלמנטרי שלהם כלים אפקטיביים רבים שעדיין לא מצריכים את שבירת הכלים. אפשר להעדר פתאום מכמה הצבעות אפילו לא חשובות (בלשכת נתניהו יבינו מהר את הרמז), ובשעת הדחק אפשר גם לתמוך באי אלו חוקים שהוגשו על ידי האופוזיציה ולא אושרו על ידי ועדת השרים. צריך לזכור שלאהוד ברק ששולט ללא מצרים בנתניהו המפוחד יש בסך הכול שש אצבעות במליאה. ועכשיו לך ותבין מדוע מספר כפול כמעט פי שלושה של ח"כים חרדים לא מסוגלים ליצור מנגד אפקט של הרתעה.

התשובה העגומה היא שאין בכנסת המינים מושג של לא יכולים. כשנוגעים בציפור נפשה האמיתי של מפלגה זו או אחרת היא יוצאת מגדרה. מישהו מעלה על דעתו מה היה קורה אם שר המשפטים היה מנסה להטיל סייגים על מרוץ המינויים של משרד הדתות? או לחילופין איזו מהומה הייתה מתחוללת אם היו מנסים לפגוע בתקציבים לבית החולים החדש והמיותר באשדוד? טלפון אחד לראש הממשלה, טלפון שני ליו"ר הקואליציה, יומיים של משחקים פרלמנטריים במליאה והסיפור היה נגמר.

אז למה לא עושים? כי לא רוצים. הנה רשימת בעלי זכות החתימה במפלגות החרדים, פלוס שני ראשי הערים הסובלים מההקפאה. המניעים הפוליטיים והאישיים, כמדומנו, הם שקופים וברורים.

השותקים

אטיאס אריאל. שר שיכון פעיל ומי שבתוקף כהונתו הקודמת סייע להפשרת הבנייה בביתר עילית, גבעת זאב ומקומות נוספים. השני מבין שרי הממשלה, אחרי אהוד ברק, שידע כבר לפני חודשיים שההקפאה עומדת להתבצע באמצעות צווי אלוף הפיקוד ובדרגת החומרה האמורה. כשר הממונה על השיכון הוא היחיד שיכול להוכיח, שחור על גבי שחור, שדבריו של נתניהו על כך שאין הקפאה בירושלים הם שקר מוחלט. לו רצה להביך את נתניהו, הוא היה מוציא כבר מחר את המכרזים המעוכבים בשכונות החדשות בירושלים (ראו בגיליון קודם) ולהעמיד את נתניהו במצב בלתי אפשרי. אם יורה לו ישירות למשוך את המכרזים יחשפו שקריו ברבים. אם לא יורה לו לעשות זאת – הוא מסתבך קשות עם האמריקנים.

אבל לאטיאס חשובים כיום הקשרים הטובים עם ראש הממשלה יותר מכל דבר אחר. נתניהו נותן לו גיבוי מלא במלחמות מול האוצר הדורש את ליטרת הכסף שלו בהפקעת מחירי הדירות והוא זה שנתן לו, על בסיס אישי יותר מאשר מפלגתי, את השליטה במנהל מקרקעי ישראל.

מה שמניע את אטיאס כיום זה הרצון להגיע לבחירות הבאות כשמאחוריו כעשרים עד שלושים אלף דירות לחרדים. כאן הוא שם את האנרגיות שלו ומקריב לשם כך במודע את שני היישובים החרדיים הגדולים שמעבר לקו הירוק. לשם כך הוא יעשה כל מאמץ שהממשלה הנוכחית, יהיו תכניותיה המדיניות אשר תהיינה, תחזיק מעמד לפחות עוד שלוש שנים.

גפני משה. יו"ר ועדת הכספים. ההתיישבות החרדית, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, מעולם לא עניינה אותו במיוחד. תחומי העיסוק הקלסיים שלו הם תקציבים ודאגה עמוקה וכנה לאינטרסים הישירים של פעילי דגל התורה. אי לכך הוא עמד מהצד כאשר חבריו לסיעה ניהלו, בתקופת ממשלת אולמרט, מאבק איתנים נגד ש"ס שזו מצדה תלחץ להפשרת הבנייה. לדבר אתו כעת על הקפאת הבנייה בשטחים זה לסחוט ממנו פיהוקים עמוקים. מה זה כמה מאות דירות תקועות כאשר על הפרק נמצא מאבק האיתנים סביב המועצות הדתיות. אם יורידו עשרים אגורות מעלות החזקת תלמיד בפנימייה מטעם משרד הרווחה הוא ישתמש בכל הסמכויות לבטל את הגזירה. ביתר ומודיעין עילית לא נמצאות אצלו בכלל על המכ"מ. בראשונה יש מיעוט ליטאי מבוטל ובשנייה שולט ראש עיר (עיין ערך גוטרמן יעקב) הנמנה עם מתנגדיו החריפים. שיסתדרו בכוחות עצמם ויניחו לו לעסוק בניהול ועדת הכספים.

גוטרמן יעקב. ראש עירית מודיעין עילית. אף פעם לא ניהל מאבקים ציבוריים בנושא הבנייה ולא יעשה זאת גם כעת. חסיד מושבע של שיטת הקשרים האישיים עם פקידי הממשלה והמנהל האזרחי. בזכות קשרים אלו הוא הצליח בעבר להפשיר שטחים מהקפאות ביטחוניות ולהשיג אישורים שראשי ערים אחרות לא הצליחו להשיג. מתקשה עדיין לעכל שהזמנים השתנו ואם לא יצטרף למאבק הציבורי נגד הקפאת הבנייה הוא ייקלע לצרה צרורה. עיר ששמונים אחוז מתושביה נהנים מפטור ארנונה לא תשרוד תקציבית ללא המשך תנופת הבנייה.

ישי אליהו. שר הפנים. חיתן השבוע את בתו ולפיכך לא התפנה, כנראה, להגיב על צעדיו החמורים של שר הביטחון. יש להניח שיעשה זאת מיד לאחר תום שבע הברכות, או אפילו במהלכן, ויביע את דעתו נחרצות נגד ההקפאה. איומים או לחצים של ממש על נתניהו? קשה להאמין. בממשלת אולמרט הוא נכווה ברותחין ומאז הוא זהיר מאוד גם בפושרין באיומים. מי כמוהו לדעת שסדר היום של התנועה הוא קודם כול מועצות דתיות ורבנויות. כל זמן שהמטרה לא הושגה אין טעם ללחוץ על ראש הממשלה.

ליצמן יעקב. סגן שר הבריאות. שקוע על למעלה מראשו בחלוקת חיסונים (אפרופו, השבוע התפרסם כי שישים אחוז מרופאי בתי החולים מסרבים להתחסן. הם כנראה יודעים שההסתברות להיפגע מחיסון גבוהה פי כמה מהסיכון לקבל את המחלה שברוב המקרים מופיעה רק בצורה קלה. בעלי החלוק הלבן לא נבהלים מהפניקה של נתניהו ומחדוות העשייה של מערכת הבריאות. נטיב לעשות, חברים יקרים, אם נאמץ גם אנו את עמדת הרופאים), בטיפולי שיניים לילדים על חשבון סל הבריאות ובקביעת רגע המוות המוחי. בשעתו ניהל את המאבק על הפשרת הבנייה בביתר, אך הייתה זו קונסטלציה חד פעמית של יושב אופוזיציה מול ש"ס הקואליציונית. בעיקרון, הסיעה שבראשותו גורסת התיישבות בתוך הקו הירוק ובשיפולי ערים קיימות. כמו גפני, ואולי אף פחות, אין לו כל עניין בתושבי הערים החרדיות החדשות.

פרוש מאיר. סגן שר החינוך. לשעבר מגדולי הבונים ביש"ע ומייצג הקו הימני ביהדות התורה. מאז המינוי במשרד החינוך הפך לנציג הממושמע ביותר בקואליציה. הפאזה החדשה היא ניהול מדיניות שתדלנות שקטה ושיחות מסדרון עם אישים בכירים. התוצאה: עיין ערך העמקת ההקפאה. כמי שעומד לתת רוטציה בעוד שנה וחצי שלאחריה שתי שנות גלות אפורה – לא יעשה שום צעד שיביא להתערערות הממשלה. האכזבה הגדולה של המתנחלים ושל עוד כמה יהודים טובים אחרים.

רובינשטיין מאיר. הדמות הטרגית של הקפאת הבנייה. במשך שנה תמימה הרדימו אותו בהבטחות שעד שתסתיים בניית שלוש מאות הדירות שהוכרזו עוד בתקופת אולמרט תהיה בנייה חדשה ולכן אין טעם לצאת למאבקים מיותרים. חלוקת הצווים האחרונה לימדה אותו שמדיניות השתדלנות השקטה נכשלה, אבל הוא עדיין ממשיך למלמל את הקלישאות על "התיישבות חרדית לא אידיאולוגית" ולחפש את הבידול מערי השטחים האחרות. בסתר לבו יודע שהמדיניות כשלה וזוכר שרק המאבקים הביאו בשעתו להפשרת שלוש מאות הדירות שהוקפאו שנית זה עתה. אבל כשהפטרון הפוליטי דוגל בהבלגה נאלץ אף הוא להרכין את הראש בדממה.

הטור מפורסם השבוע בעיתון 'בקהילה'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר