ישנם מספר כללים, כמעט והייתי אומר אוניברסליים, להערכת אישים ברמה הציבורית, עד לכדי אבל לאומי של מדינה שלמה.
אם ניקח כמשל ודוגמא רעיונות מפרשות השבוע של התקופה, בתורה, לא מפרשות השבוע של התקופה הישראלית, לא על אלו שעליהן אנו שומעים בחדשות. בתורה מסופר על יעקב אבינו שזכה לאבל לאומי, לא רק אצל בני עמו, אלא על ידי העם המצרי כולו ובכללו.
המצרים ידעו להעריך את גודלו של האיש, שהעמיד 12 שבטים שכל אחד מהם היה ראוי, בעל השפעה מעשית, עם סרגל ערכים גבוה הראוי לחיקוי. בטח כאשר מדובר בבנו יוסף שהביא עבורם את הבשורה הגדולה ואת יכולת ההישרדות בימי הרעב
במדינות שמאז ועד ימינו, יודעים להעריך נשיאים, בעלי חזון ותושייה, בעלי כושר מנהיגות יוצאת מן הכלל ובעיקר בעלי ערכים גבוהים במיוחד - כאלה שטרחו ועמלו למען החברה כולה.
לאחרונה, בתוך כשבוע אחד, הלכו לעולמם שניים, זמר ושחקן.
אינני מזלזל באיש, בטח שלא באלה שהלכו, אך בכל זאת תרשו לי מילה אחת או שניים. כי גם אם הזמר היה איש הליכות ובעל ערכים גבוהים, גם אם הוא שימח בשיריו את נשיא המדינה ואת בני משפחתו ולא רק. הרי שהוא בסך הכל היה זמר, או בלשון העם, כולה זמר ותו לא!
והשחקן, היה קומיקאי, בדרן, ליצן החצר, או איך שתקראו לו, גם אם בדיחותיו היו להפליא וחיקויו היו מדיוקים, הרי שתרומתו לחברה הייתה בנישה צדדית בחיי העם, במקום של הבידור הישראלי.
ואם נלך לדרוש ולחפש במבחן המאמץ של האיש המדובר, בפועלו ועשייתו במהלך חייו לטובת הציבור התוצאה תהיה נמוכה במיוחד.
אז נכון, מדובר בסוג של 'סלב', ואז מה? לכן אנו באבל לאומי? פתאום הגרעין האיראני וחיסולו של בכיר ביותר בחיזבאללה לא כל כך חשובים? השחקן והזמר הם הדבר הכי קריטי ובעל המשמעות, המפעלים שנסגרו, והעובדים שהולכים הביתה בלי פרנסה, כל אלו חסרי משמעות ביחס לאבל הלאומי על הזמר והליצן.
בדרך זו אנו מוצאים את ראש הממשלה מספיד את האישים כל אחד בעתו ובזמנו. נראה מהספדו כי המשותף לשניהם הוא שמדובר באישים שהם הם, נשמת העם ומהוויו, וכמעט ואין זולתם.
כאילו העם הזה נטול אנשי מעשה ואנשי ספר, חסרים לנו סופרים ומשוררים, הוגי דעות ומחברים, ממציאים ולוחמים זולת הזמר והליצן. שלא לדבר על רבנים ואנשי מעשה אמיתיים.
מישהו פה השתגע?
לא פלא כי בצר לו, לראש הממשלה, הוא בקש להסתמך על הזמר ז"ל, שדיבר עליו טוב בחייו, על כך שרודפים את ראש הממשלה. הסימוכין והתימוכין שחיפש נתניהו נמצאו אצל הזמר, משל היה זה נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
מדובר בבזבוז מחפיר של נתניהו ואשתו, בסוג של הוצאות גרנדיוזיות שאנו משלמים עבורו, על פזרנות כמעט והייתי אומר לשם פזרנות. הנה לכם דוגמה - חשבון מים שנתי בסכום העולה על 80,000 ₪, 6000 ₪ על נרות ריחניים ועוד.
זהו ראש הממשלה שלנו, שאמור לדון ולחוס על קשיי היום, על הנכים ועל ניצולי השואה שאין להם איך לשלם את התרופות שמחוץ לסל ועל שאר מסכנים.
אילו היה ממזער את ההוצאות המטורפות שלו ושל אשתו, מכ-3,000,000 ₪ לשנה לחצי מכך, כמה משפחות שכאלה היו יכולים לחיות במעט כבוד, מה שאין להן עתה.
יש לנו במה להתגאות, כי אצלנו מחברי גראמען בחתונות וזמרים אהובים ככל שיהיו, לא עומדים בשורה של אישים תורניים מהשורה, שלא לדבר מקומם של גדולי ישראל.
יחי ההבדל!