סוגיית שילוב נשים במערך הלוחם בצה"ל עורר סערות רבות, ביניהן גם בג"צים רבים. למרות שנשים השתלבו במערך הלוחם בצה"ל - כמו בחיל האוויר וביחידות מיוחדות מסוימות - במערך המסתער - חיל הרגלים, השריון וההנדסה, עדיין אין אפשרות לנשים לשרת.
ארגוני הנשים כמובן טוענים כי צריך לאפשר לנשים לשרת בכל מקום, אך התנגדות מפתיעה הגיעה דווקא מאישה. יותר נכון אחת הסמלים הגדולים של נשים בצה"ל - אל"מ טליה לנקרי, ראש מחלקת ההגנה באגף המבצעים ומי שהייתה המג"דית הראשונה בצה"ל.
לטענתה, אין לאפשר לנשים לשרת ביחידות אלו. תחת הכותרת "פורצות קדימה?" מביאה לנקרי את עיקרי העבודה שהכינה והגישה למכללה לביטחון לאומי בו היא מתנגדת לשילוב הנשים ביחידות אלו.
לדבריה, מעבר לסוגיית היכולת הגופנית של חייליות להשתלב בדרג זה, מורכבותה של החברה בישראל והמסורתיות שבה מציבה אותה במקום בו היא אינה בשלה לשילוב לוחמות בדרג המסתער וספק אם תהיה בשלה לכך בעתיד הנראה לעין נוכח המגמות שמסתמנות בה.
בנוסף טוענת לנקרי, "שילוב נשים בדרג המסתער עלול לפגוע במטרתו העיקרית של צה"ל - להגן על ישראל. גם אילו היה צה"ל פותח את כל תפקידי הלחימה בפני נשים, כולל בדרג המסתער וביחידות המיוחדות, לא היינו עדים לגילויי התנדבות המונית - בוודאי שלא בהיקף שהיה מצדיק את ההשקעה הכספית שכרוכה בכך (למשל בתשתיות)".
לדבריה, "על פי נתוני צה"ל, רק 14 אחוז מכלל הנשים שמוינו לתפקידי לחימה מסיימות את שירותן בתפקיד לחימה. גם הנתונים בנוגע לשיעורי ההתייצבות של נשים לשירות מילואים מחזקים את הטענה כי צה"ל אינו יכול להתבסס על שירות של הנשים האלה במילואים בכלל ובתפקידי לחימה בפרט".
לטענתה, השקעתו של צה"ל בחייל גבר מניבה פרי של שירות לאורך שנים אחר כך בשירות המילואים שלו עד סביבות גיל 40, זאת לעומת המספר המועט של חיילות שפונות לאפיק שירות שכזה ובכך הופכות את ההשקעה בהן לבלתי משתלמת.