לימוד התורה על ידי נשים הוא נושא מורכב מאד. מצד אחד, הנשים רוצות גם הן חלק בלימוד התורה, ומצד שני, זה לא תפקידן ללמוד. מאז ומקדם לומדי התורה היו רק גברים. הישיבות והכוללים אכלסו ומאכלסים רק גברים, ולא בכדי.
אספתי ציטוטים מספרי חז"ל וגדולי הדורות, והרי הם לפניכם. ואני מדגיש: ציטוטים מדוייקים, לא שיניתי שום אות כדי שלא יאמרו שאני סתם ממציא. כל הציטוטים באחריות המקורות בלבד.
* * *
הגמרא במסכת קידושין אומרת: "ולמדתם אותם את בניכם, בניכם ולא בנותיכם".
*
הגמרא במסכת יומא מספרת: "שאלה אשה חכמה את רבי אליעזר, מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה? אמר לה, אין חכמה לאשה אלא בפלך [-אשה אינה צריכה להתעסק עם שאלות תורניות, אלא עם פלך, כלי תפירה ואריגה]".
*
רבי אליעזר אומר: "כל המלמד את ביתו תורה, כאילו מלמדה תפלות".
*
בירושלמי אמרו: "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים".
*
הרב המאירי פירש, שהמלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות: "רצה לומר [שכאילו מלמדה] דברים תפלים, שמתוך הבנתה ביתר מגדרה היא קונה ערמימות מעט, ואין שכלה מספיק להבנה הראויה, והיא סבורה שהשיגה, ומקשקשת כפעמון להראות את חכמתה לכל".
*
ולמה? הרמב"ם כתב: "צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן".
*
רבינו בחיי כתב טעם אחר: "שאין ראוי להיות חכמת האשה אלא במטוה [-תפירה וכדומה] ובזריזות צרכי ביתה וכבוד בעלה".
*
בספר ויואל משה כתב: "אי אפשר להקל בשום אופן, אף במימרא אחת ללמוד עמה [-עם אשה] מה שאסרו חכמינו ז"ל. ורבי אליעזר הפסיד הון רב לבנו עבור זה... וכל זה על מימרא אחת.. ואי אפשר להתחכם על דברי חז"ל".
*
האדמו"ר מצאנז זצ"ל בספרו דברי יציב כתב כך: "במה שראיתי בדבריו בענין ללמד תורה לנשים, והנה תמה אני ולא אדע דמי הוא זה, יהיה מי שיהיה אף אם גובה ארזים גבהו ושיאו עד לשמים יעלה, שיכול לסטות בככלשהו מפסק ברור.... ומוסכם מכל הפוסקים, שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד וכו', וכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות, ואיך אפשר לעשות ח"ו מתיפלות גדר לאמונה קדושה ופרישות".
*
הרב ואזנר שליט"א כתב כך: "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים. פירוש, שיש בזה עלבון בתורה שיהיו דברי תורה נתונים לשקול דעת נשים".
*
סיפור נאה מצאתי במאמרו של הרב דוד דייטש, שמצאתי בקובץ התורני אור ישראל, והרי הוא ככתבו:
"ואביא בזה עובדא מפורסמת בענין זה מהגאון הגדול הגרא"מ שך שליט"א, שפעם אחת באה לפניו בת למשפחה תורנית שרגילה היתה בביתה למשא ומתן של תורה, ואירע שנזדמן לה בבית הספר הבנה קשה בדבר הרמב"ם, וראתה ולמדה מביתה החשיבות לישא וליתן בדברי הרמב"ם, ומצאה לנכון לילך לאותו זקן הגאון הנ"ל לברר דברי הרמב"ם.
והגאון כאשר שמע מה בפיה קם ממקומו, וניגש לבית התבשיל, וחזר ובידו קדירה ואוכלין בתוכה, ושאל אותה אם יודעת היאך לבשל זה. אף שידוע היה שמקבל כל אדם השוקד על פתחו בספר פנים יפות.
והגאון הנ"ל שבחר להשיב אותה שלא ממין השאלה, כבר הקדימו ר' אליעזר כאשר שאלה אותו אשה חכמה מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה, אמר לה ר' אליעזר אין חכמה לנשים אלא בפלך".
* * *
ורמז לדבר כתב "בעל הטורים" מהפסוק לא יהיה כלי גבר על אשה, "כלי גבר על אשה" בגימטריא "כלי תורה".
* * *
ומאידך, יש הרבה דברים שמוטל על אשה ללמוד, כמו הלכות שנוגעות לה בחיי היום יום. יש הרבה שפסקו שנשים יכולות ללמוד תורה שבכתב. יש כאלו שכתבו שנשים ילמדו תורה בזמן הזה, ובלבד שלא יגררו אחרי הרעות החולות שברחובות. אבל אם אתם הולכות ללמוד, כדאי להתחיל מפרקי אבות במשנה: "המכיר את מקומו".