יום כ"א כסליו מצויין בחסידות סאטמאר כיום טוב. בו ביום ניצול כ"ק האדמו"ר בעל הויואל משה מסאטמאר מגיא ההריגה הנאצית, והגיע בחסדי שמים למחוז מבטחים.
בעוד שלא בכל חסידות חוגגים ביום הצלת רבם, כגון בבעלזא שלא אומרים תחנון ביום ט´ שבט והחסידים מתוועדים, אך בסאטמאר השמחה באותו יום פורצת גבולות, השיכונים מקושטים באורות צבעוניים, מאורגנים בכל מקום ומקום מסיבות בהשתתפות מוזיקה וריקודים.
האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אשר נודע כקנאי, ואשר הוביל מלחמות בלתי פשרניות נגד הציונות והמתחברים אליה, היה ממשיך השושלת של אדמו"רי טייטלבוים, שעיקרה היא אצל הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה.
ראש השושלת
הרה"ק בעל הישמח משה זי"ע נולד בשנת תקי"ט בפרעמישלא לאביו רבי צבי הירש טייטלבוים אב"ד אוהעל, ולאמו הרבנית חנה, שבנה העיד עליה כי היתה בעלת רוח הקודש.
כיהן כרב בשינאווא ואח"כ באוהעל. מפורסם היה צפייתו לגאולה, וגודל כמיהתו לישועה הכללית, עד שמסופר שהיה מונח ע"י מיטתו תדיר מקלו ובגדי השבת שלו, שאם יתעורר לתקיעת שופר של משיח יהיה מוכן מיד לרוץ בלא שהות כלל, וכן מסופר שלא רצה לתקן את דירתו הרעועה, כי שאף לילך ולעלות קוממיות לארצנו הקדושה.
בהשפעת חתנו הרה"ק רבי ארי´ לייבוש מוישניצא בעל הארי´ דבי עילאי נתקרב לחסידות. היה מתלמידי החוזה מלובלין, הרה"ק הרבי ר´ שמעלקא מניקלשבורג, והמגיד מקוז´ניץ.
הישמח משה החדיר את תורת החסידות בהונגריה, ורבים מרבני הערים ההונגריות נהפכו לחסידיו, והמשיכו לפשט את תורת הבעש"ט בהונגריה והסביבה.
רבינו נפטר בשבת קודש כ"ח תמוז שנת תר"א והובא למנוחות באוהעל, לאחר שהדברי חיים מצאנז נשא עליו דברי הספד. הישמח משה השאיר את בנו רבי אליעזר ניסן מדרוהביטש, ואת חתנו הארי דבי אילעי.
רבי אלעזר ניסן מדרוהביטש
רבי אלעזר ניסן בנו של הישמח משה נולד בחודש תמוז שנת תקמ"ו, והיה חתנו של רבי אהרן מחודרוב תלמידו של הנועם אלימלך. בשנת תקצ"ד מונה רבי אלעזר ניסן לרבה של סיגעט שמחוז מרמרוש, לאחר מס´ שנים עבר למונקאטש שבהונגריה, ומשם עבר לדרוהביטש.
הייטב לב מסיגעט
אחד מבניו של רבי אלעזר ניסן היה רבי יקותיאל יהודה מסיגעט – השם יקותיאל יהודה, מתורגם באידיש ל´זלמן לייב´ - הוא היה חתנו של רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא. רבי זלמן לייב כיהן ברבנות סטרופקוב, וכשסבו הישמח משה נפטר, נקרא לכהן כממלא מקומו באוהעל. קרוב לשש שנים כיהן כרב העיר, ובשנת תר"ז עבר רבי זלמן לייב לגורליץ, ואחר כך לדרוהביטש.
בקיץ תרי"ט עבר רבי זלמן לייב לכהן בסיגעט, ועל שמה נקרא. חיבר את הספר ייטב לב וייטב פנים, ונודע בגאונותו וקדושתו. רבי זלמן לייב נפטר בו´ אלול תרמ"ג.
הקדושת יו"ט מסיגעט
בנו של רבי זלמן לייב בעל הייטב לב היה רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגעט. רבי חי"ל המוכר כבעל הקדושת יו"ט נולד בו´ ניסן תקצ"ו, והיה רבה של העיר טעטש. בשנת תרמ"ג עבר לסיגעט, שם ישב על כסא אביו והפך לאדמו"ר נערץ מאוד, שהשפעתו ניכרה על כל המחוז, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו הטהור.
בערב ראש חודש אדר שנת תרס"ד נפטר הקדושת יו"ט, והשאיר את בניו רבי חיים צבי בעל העצי חיים מסיגעט ואת כ"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר.
העצי חיים מסיגעט
העצי חיים היה חתנו של רבי שלום אליעזר מראצפערט בנו של בעל הדברי חיים מצאנז. הוא נולד בי”ט טבת תר”מ וכיהן כממלא מקום אביו בסיגעט. חתנו בזיווג ראשון היה כ”ק האדמו”ר רבי זלמן לייב מצאנז קלויזנבורג, ובנו הוא כ”ק האדמו”ר רבי משה בעל הברך משה מסאטמאר. העצי חיים נפטר בגיל ארבעים ושש.
הויואל משה מסאטמאר
בנו השני של הקדושת יו"ט היה כאמור רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר בעל הויואל משה. רבינו נולד בי"ח טבת תרמ"ז. בגיל 23 כבר מונה לכהן כרבה של אורשיווא, וכעבור כ14 שנה עבר לקראלי, שם ייסד ישיבה גדולה, אשר השפיעה מתורת החסידות על בני הנוער, כמחסום נגד הציונות והניאולוגים אשר צדו ברשתם רבים מהנערים. בשנת תרצ"ד עבר רבינו לסאטו מארי, ועל שמה נקרא.
בסאטמאר הקים את קהילתו והפך לאדמו"ר נערץ וגדול. עבודתו היתה כאחד מגדולי הדורות בשנים קדמוניות, מעשי צדקיו וחסידו הפליאו כל.
כאשר הגיעו הנאצים ימ"ש להונגריה, נמלט רבינו ע"י אנשי שלומו לקלויזנבורג, שם בגיטו ישב ועבד עבודתו, הקהיל קהילות ועודד לבבות.
רבינו היה בין אלו שזכו לנסוע ברכבת קסטנר הידועה, וכך ניצל מהגיהנום הנאצי. את נפשו הציל בחסדי שמים, אך כל משפחתו ניספו ונטבחו על קידוש השם, הי"ד.
ככל נוסעי הרכבת הגיע רבינו לשווייץ, ומיד החל בהכנות לעלות לארץ ישראל. בשנת תש"ה עלה רבינו לציון ברינה, ושנה אחר כך נסע לארצות הברית.
בארה"ב פתח רבינו את חצרו מחדש בוויליאמסבורג שבניו יארק. ממקום מושבו חלש על אלפי חסידים, הקים מוסדות בכל העולם כולו. פזר נתן לאביונים וצדקתו עומדת לעד. שנים אחר כך ייסד את העיירה מונרו, אשר נקרא עד היום ´קרית יואל´.
ייסד תלמודי תורה מיוחדים לבני עדות המזרח, ופעל רבות להצלת ילדי תימן. קנאותו הרקיעה שחקים כאשר בכל עת ומצוא הטיף נגד הציונות, ולא חשש אף לדבר נגד גדולי האדמו"רים שהתירו להשתתף בבחירות.
בקנאותו כי גדלה, אף אסר על חסידיו ללכת לכותל הערבי, מקום אשר לא זזה שכינה. חיבר את הספר על הגאולה ועל התמורה, ובה מבאר את שיטתו בקנאות. בימיו מונה כגאב"ד העדה החרדית, ועל פי הוראותיו הלכו חברי הבית דין. רבינו נפטר בכ"ו אב תשל"ט ונטמן בקרית יואל מונרו.
הברך משה מסאטמאר
את מקומו באדמו"רות ירש בן אחיו העצי חיים, ה"ה כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים הברך משה. האדמו"ר נולד בשנת תרע"ה ובברית מילה שלו שימש כ"ק האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעזלא כסנדק. בשנת ת"ש מונה רבי משה כרבה של זענטא ביגוסלביה, ולאחר השואה שב לעיירת אבותיו סיגעט, שם פתח בית מדרש והחל לנהל עדה. אחר כמה שנים היגר רבי משה לארה"ב, וכיהן כאדמו"ר מסיגעט. אחר הסתלקותו של דודו רבי יואל, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מסאטמאר.
רבי משה נפטר בשנת תשס"ו, ואת מקומו ירשו שני בניו, בנו הבכור רבי אהרן חתנו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ שליט"א, ואחיו רבי זלמן לייב.
האדמו"רים שליט"א
רבי זלמן לייב מכהן כאדמו"ר מסאטמאר בוויליאמסבורג, נחשב כתלמיד חכם גדול, ומנהיג דגול. אחיו רבי אהרן מכהן בקרית יואל מונרו, ונחשב כקנאי יותר.
הפילוג בסאטמאר החל עוד בחיי הברך משה, כאשר קבוצה גדולה לא הסכימו במינוייו, והיו חסידי הרבנית אלטע פייגא אלמנת הויואל משה. אלו נקראו בני יואל, ולהם בית מדרש נפרד, ולא כפופים תחת אף מרות.
בשנותיו האחרונות של הברך משה, סולק בנו הבכור מהחצר, והחל להנהיג עדה בנפרד. חסידיו קשורים אליו בעבותות אהבה, ובחכמתו יודע לנתב דרך פושרת יותר, בחיי החסידות.
כיום מכהנים כאמור שני האדמו"רים, כאשר רוב החסידים פנו אל רבי זלמן לייב שליט"א, ואת הקריה במונרו ירש רבי אהרן שליט"א .זכותו יגן עלינו ועל כל עם בית ישראל.
that the video is taken from this youtube channel http://www.youtube.com/user/shiezoli
