האויב הרומאי, צר עלינו, קולות הזוועה בוקעים בכל בית. אנשים הפכו למזי רעב, אבל הם עדיין לא מוותרים. שער העיר הנצור מבחוץ על ידי חייליו, חיות האדם של טיטוס, נחסם גם מבפנים על ידי הסיקריים, אנשי אבא סיקרא.
גם אנחנו, כמותם, סובלים מהרעב והתופת מול רומא, אבל יש גבול לבריונות הבאה במסווה של "גאוות ישראל". מלחמה עושים בתבונה, בוודאי שלא על ידי השתוללות בריונית כאילו היו אנשי טיטוס. פגיוניהם שלא בוחלים ברצח יהודיים, רק מחזקים את צבא הכיבוש. הסיסמאות הנבובות של "עצמאות", "לא נכנעים", "אין רומאים-אין כיבושים" ו"במלחמה ננצח" רק יהרסו לעם היושב כאן בעיר את שארית חייו הדלה גם כך. שכרכם יוצא בהפסדינו.
אל תהיו שוטים! בסופו של דבר, כלל לא בטוח שהחומה תעמוד בלחץ וחיילינו יכלו לסיים את הלחימה העקובה מדם הזו. בשריפתכם את מלאי המזון שנותר גרמתם למוות של תושבים רבים. הקיצוניות הזו רצחה ורוצחת. מה ההבדל בינכם לבין הרומאים? וכי בהפגנות המטופשות בהם פירקתם את גדרות הרחובות עשיתם נזק לרומי או שמא רק המשכתם את הרדיפה אותם אתם עושים בבית פנימה?
ולא די בזאת, אלא שמורנו הרה"ג רבי יוחנן בן זכאי שליט"א רב קהילת פרושים ירושלם, היה צריך ללכת עד הבריון אבא סיקרא ראש מאפיית הסיקריקים בכדי להתחנן על נפש תושבי העיר? האם סיקרא בכלל התייחס לדברים שאמר לו הגר"י בן זכאי? את כבוד התורה הוא שכח אולי, אבל האם את כבוד המשפחה גם איבד? כלל לא בטוח שסיקרא, שהינו אחיינו של הגר"י, לקח לתשומת ליבו את הדברים. כולנו תקווה שמשהו כן ייעשה על ידו והוא יורה לאנשיו להתפרק מנשקם ולעזוב אותנו לנפשנו.
לכו תתבצרו עם חבריכם הנלחמים כעת במצור מצדה והניחו לנו. די לנו בהרג שמחולל טיטוס, איננו צריכים את הקיצוניות הסיקריקית!!!