יש חילוקי דעות בין אנשי התקשורת וההסברה החרדיים, האם כל מה שלא נעשה, הם עדיין ישנאו אותנו? או פשוט ניישר קו ואז הם יאהבו אותנו? יש הסבורים שתמיד הם ישנאו אותנו, ו"הם" הכוונה – אנשי הבוהמה והיהירים האשכנזים מצפון תל אביב.
לדעתי, אנחנו לא משלהם, אנחנו חרדים, יש לנו דרך שונה משלהם, התורה היא בראשנו ואחר-כך כל השאר כולל המדינה. ו"הם", גם מדינה לא מעניינת אותם, אלא להפוך אותנו "לציונים", ומה זה "ציונים" אצלם, שנהיה ככל העמים. שילדינו, כמו יאיר הבן של ביבי, יחיו יחד עם גויים. כי למה אנו צריכים להיות מובדלים מבין העמים?
הם לעולם לא יקבלו אותנו כחרדים, כמו שהם לעולם לא יקבלו את הספרדי. מבחינתם, החרדי הוא ניגוד לתפיסת עולמם, והספרדי יש לו הצבע השונה. וכשאני שומע כאלו – לפעמים – בתוכנו, המחניפים להם, ומדברים על קדמה ופתיחות, ואפילו יש להם דברי ביקורת על הדרך שבה אנו הולכים, אני לא מאמין, עד כמה אלו תמימים. וחבל מאוד שכך הם מחלישים אותנו מולם.
עמך בית ישראל לא בצד שלהם. ההפך. ככל שתוקפים את לומדי התורה, כך אתה חש בערי השדה ובשכונות כי העם איתנו. ואת האמת, אותי מעניין רק מה הם יחשבו עלינו, כי הבסיס שלהם הוא מסורת ומורשת. השאר – אלו מכפר שמריהו ורמת אביב ג' או רחביה, ממש לא מעניין אותי מה הם יאמרו עלינו.
אבל, כשאתה שומע הסתה ממש נגד הציבור החרדי או הציבור הספרדי, זה קו אדום שעובר את חופש הביטוי. זו קריאה לרצח. והבעיה, שמשטרת ישראל מתנהגת עמם בכפפות של משי ובסלחנות, כי "הם" בעלי הבית במדינה. "הם" – אנשי הבוהמה והיהירים, קובעים מה זו הסתה לרצח ומה זה חופש הביטוי. וכשהם מסיתים זה נקרא אצלם, חופש הביטוי.
אני רק מדמיין, מה היה קורה לו הייתי כותב פה במאמר זה את המשפט הבא: "צריכים לדלל את הערבים. יש להם את הטעם הכי מגעיל. ואנו צריכים לדלל אותם". לו הייתי כותב את המשפט הזה, ברור לכם כי למחרת גדוד של יס"מניקים היה פושט על ביתי ובליווי אנשי תקשורת מהארץ ומחו"ל עוצרים אותי.
אז, למי שטרם הבין, המשפט הזה נאמר ועבר בשקט. אבל לא נגד הערבים, אלא נגד הציבור החרדי. והוא נאמר בתוכנית "לא רוצים לישון עצמאות" ברדיו הצבאי "גלי צה"ל". תוכנית בהגשת אלו ששונאים אותנו באמת. אחד מהם אמר כי לו הייתה לו אפשרות הוא היה אוכל בני אדם. "זה בדיוק הפרדוקס כי אנשים שהכי הייתי רוצה לדלל את האוכלוסייה שלהם זה החרדים, אבל בטח יש להם את הטעם הכי מגעיל, זה בטח נורא דלוח". "כי זה כשר", קבע מגיש נוסף. "כשר זה הכי מגעיל, מסעדות כשרות אלו מסעדות דוחות", השיב חבר הפאנל שמעוניין לדלל את הציבור החרדי.
יפי הנפש אוכלי האדם, הבינו שחצו את הקו האדום, ואחרי זמן מה ניסתה המגישה להבהיר: "בשם מערכת עצמאות בלילה, כאילו זה שאמרנו מקודם על לאכול חרדים, לא התכוונו באמת, א. לא כשר. ב. לא פרקטי. ג. באמת הכול הכול בהומור".
מגלי צה"ל נמסר בתגובה ל"כיכר השבת" שחשף את הפרשה: "הדברים שנאמרו בתוכנית לא נאמרו על דעת גלי צהל ולא היו במקומם. מיד לאחר שנאמרו הדברים, שדרנית גל"צ הבהירה כי מדובר בתוכנית הומור וסאטירה, וכי לא הייתה כל כוונה לפגוע בציבור החרדי. אנחנו מתנצלים בפני מי שמצא עצמו נפגע".
ועל כך הייתי מעיר: אחרי שהיס"מניקים היו עוצרים אותי, הייתי פונה לכלי התקשורת המתעדים את מעצרי, ואומר להם: "הכול היה בהומור". נו, אתם באמת מאמינים שהם היו משחררים אותי לחופשי. ברור שלא. ועל כך אני מדבר, על האנשים בתוכנו, כביכול, שעוד מאמינים להם שאם נהיה נחמדים אליהם, ונדמה להם, אז הם יתנהגו אתנו במידה שווה, למשל, אותה סלחנות שהם מגלים למסיתים בקרבם.