עת רצון או עת לעשות קופה?

כולנו יודעים שבסוף השבוע היו שלוש-עשרה דקות של שעת רצון נדירה. אך האם הם חלו בדיוק במועד המדובר? אבישי צור יצא לברר

אבישי צור | כיכר השבת |
(פלאש 90)

אחד המאפיינים הבולטים הנוספים של אחינו החרדים, הוא העדריות הפראיירית, החסרה כל הבחנה שהיא. גחמות מגחמות שונות של השולטים בציבור, החל בשכבת העסקונה הבכירה וכלה בקופות הצדקה השונות, מתקבלות ללא עוררין, ללא מחשבה, ללא דעה.

כולנו כבר יודעים שבסוף השבוע היו שלוש-עשרה דקות של שעת רצון נדירה, שחלה פעם בשבע שנים. בעיניי ראיתי היום בשעה 13:43 משפחה חרדית, שעצרה את רכבה בשולי כביש ירושלים-תל אביב, וישבה להתפלל תהילים. אפילו באתר חילוני כמו YNET, ידעו לספר על השעה המיוחדת, אם כי ממש לא הצליחו להבין על מה ולמה, ואיך 1 בצהרים היא השעה התשיעית.

אבל החרדים יודעים, וגם הדתיים הלאומיים. כי אצל אלו וגם אצל אלו, ראו את העלון שהופץ על ידי קופת צדקה חרדית בשם 'קופת העיר', שגילתה את החדשה המסעירה לעולם כולו. ושם הוסבר הענין בדיוק רב: בספר קדמון בשם 'ברית מנוחה', כתוב: שבשנה התשיעית ליובל, בחודש התשיעי, ביום התשיעי, בשעה התשיעית, היא שעה מיוחדת וחשובה.

אין לי טענות לאותה קופה של צדקה, שצריכה לגייס כספים לכל האומללים. אבל בענין הזה יש שתי טעויות בוטות במקרה הטוב, ועיוותים מכוונים במקרה הפחות טוב. אחת: אין יובל. איננו נוהגים ביובל, ואיננו יודעים מהו חשבונו של היובל ומתי חלה שנת היובל. ממילא איננו יכולים לדעת מתי היא השנה התשיעית ליובל. שתים: אם מונים שנה ליובל, אז החודש התשיעי אינו כסליו אלא סיון. משום ששנת היובל מתחילה בתשרי ולא בניסן.

על הטענה הראשונה ניסו עוד איכשהו לענות באותו עלון. הם כתבו שמכיון שאין יובל, אז השנה התשיעית היא השנה הנוכחית, שהיא השנה התשיעית אם מתחילים לספור אחרי שנת השמיטה הקודמת, שחלה בתשס"א, וממשיכים ברצף עד השנה הזו. פלפול נאה. אולם מה לעשות, שבספר כתוב בפירוש 'תשיעית ליובל'? ולא שאני מתמצא כל כך; בעלון בעצמו היה צילום של הספר.

ולטענה השניה לא ראו צורך להתייחס בכלל. הרי גם אם ירצו לספור את החדשים לפי השנה התשיעית לשמיטה, גם אז השנים של השמיטה מתחילות בתשרי ולא בניסן, והחודש התשיעי הוא סיון ולא כסליו.

אז הנה לנו דוגמא מצוינת. המון המוני אנשים ברי דעת ותבונה, קוראים את העלון הזה, ולא שואלים את שתי השאלות המתבקשות הללו, למרות שמקור הדברים מונח מול עיניהם. כמו פתיים הם עטים על המציאה, ובהמוניהם מייחדים שלוש-עשרה דקות של תפילה מסויימות, שאין להן כל ערך יותר מכל תפילה אחרת, משום שהם בכלל לא באותו היום שעליו דובר. איזה הסבר יש לעדריות הזו?!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר