מוישה: עזרא! מה נשמע? יש לך אולי 2000 דולר הלוואה בשבילי?
עזרא: 2000 דולר?! מה קרה אחי? המשכנתא חזרה? המצב קשה?
מוישה: לא, ב"ה, אבל אתה יודע, פסח מגיע, ואני חייב כבכל שנה לקנות מתנה לאשתי לכבוד החג?
עזרא: הוֹ, הוֹ! מתנה באלפיים דולר??!
מוישה: נו אתה יודע "נשים במה משמחן?" הוי אומר בפאה נאה וחדשה...
עזרא: 2000 דולר זה יותר מכל ההוצאות שלי ביחד לכבוד החג! אה, ואתה עוד מקבל מהקמחא דפסחא של "חסדי מסעודה", נכון?
מוישה: טוב, נו מה נעשה?
עזרא: תראה, עד היום ידעתי שבפאה יש בעיה של גילוי עריות ועבודה זרה (פאות הודו), כעת אני מבין שיש גם בעיה של 'שפיכות' דמים (כסף)... על עברה כזו אתה משלם מחיר כזה יקר?
מוישה: שוב, מה אמרת ע-ב-ר-ה???
עזרא: רגע, לא שמעת את הפסק הברור של הרב שלכם, הגאון הרב אלישיב שהתפרסם לאחרונה?
מוישה: אהה... את האמת שמעתי, אבל מה אני יגיד לך, אולי הוא דיבר על פאות הנראות כשיער?...
עזרא: תשמע הפעם הוא אמר דברים ברורים ביותר, ואין תירוצים! הבה נקשיב שנינו לשיעור המוקלט ב'קול הלשון' (אל תדאג, למדתי פעם אידיש), ותיווכח כי הוא לא חילק, אלא דיבר על פאות של ימינו. וסתם כך, בינינו, איזו פאה היום אינה נראית כשיער...
מוישה: אולי הוא מדבר על חומרות?
עזרא: איזה חומרות?! יותר מזה! אני אחדש לך שהוא פסק באותו שיעור שמי שאשתו מתעקשת לחבוש פאה, יוציא ויגרש...
מוישה: עד כדי כך?...
עזרא: עד כדי כך! מה רק בבחירות 'האחריות מחייבת' לשמוע בקול הרב?! פתאום בזה הוא לא "פוסק הדור"?!
מוישה: תראה, בענין הזה אני מרשה לעצמי להקל.
עזרא: יפה... עוד מעט מתקרב פסח, ובטח אתה עושה הידורים וחומרות מפליגות, אז למה בדבר כזה שהוא לכולי עלמא קולא, ומרבית הפסוקים נוקטים כי זהו איסור גמור (בפרט בפאות ימינו), וכל בר דעת מבין שיש בזה הכשלת הרבים, למה בזה אתה פתאום נהפך להיות מיקל?! אם כבר מחמירים, זה הדבר הראשון שצריך להקפיד עליו. לא?!
מוישה: אֶהההה...
עזרא: אתה הרי קורא לעצמך 'בן תֶיירה', והרי אפילו הבעלי בתים בדרך כלל 'מחמירים' בזה... תשמע, אני אולי לא עושה את כל החומרות שלך, ולא קונה אקונומיקה כשרה לפסח ובקבוק שנטחן לאחר הפסח, אבל בשום אופן איני מוציא אלפיים דולר על קולא... נו, אז מי 'בן תורה'?...