מחנכת חסידית מתפלמסת עם ח"כ גפני בסוגיית הסמינרים: "עכשיו נזכרתם?"

לפני יותר משנתיים ימים פנה מטה יהדות התורה בקריאה נרגשת לציבור היהדות הנאמנה, להצביע עבורה לכנסת תחת הסיסמה "האחריות מחייבת". יותר ממאה ועשרים אלף איש הבינו את המסר, לקחו על עצמם אחריות ונתנו את קולם לרשימת יהדות התורה, בנאמנות ובתקווה שאכן הנציגים הנבחרים יהיו אחראים על צורכי היהדות החרדית בשנים הבאות.

זה למעלה מעשור שנים שבעיית ´מצוקת הדיור´ מדממת, ואין איש מחברי הכנסת של יהדות התורה המוכן לקחת על עצמו אחריות לפותרה. כולם עסוקים בדברים חשובים יותר.

כן. כולם לקחו אחריות שיהיה להם תפקיד מכובד, אך כולם ברחו מאחריות מצוקת הדיור ותיק הדיור החרדי נשאר יתום ללא בעלים. אנשים רבים בציבור החרדי לא ישנים בלילות, אברכים חשובים ביותר נאלצו לפרוש מעסק לימוד התורה ומספר לא מבוטל של נערות עדיין לא זכו להקים את ביתם בישראל.

השאלה הזועקת מציבור הרבבות היא: כיצד חברי יהדות התורה בכנסת בשנים האחרונות נרדמו בשמירה ולא הביאו את ממשלות ישראל לשום הקמת עיר חדשה לציבור החרדי. ברצון ציבור הבוחרים לדעת כמה יחידות דיור מוזל הביאו כל אחד ואחד מחברי הכנסת החרדים לציבור החרדי בשנים האחרונות, כשהתשובה אחידה לכל אחד מהחברים, כל אחד בשמו הטוב והגדול יבורך: אפס.

על חברי הכנסת של יהדות התורה להודיע לממשלה ולראש הממשלה באופן ברור: נבחרנו לכנסת ע"י ציבור מסוים ואנו חייבים לספק להם את המגיע להם. לאחר 63 שנים שלא בניתם לציבור החרדי כלום, הגיע הזמן לעשות אפליה מתקנת, לפרוע את החוב ולתת לציבור החרדי מיד את המגיע לו בדין. תיתנו - תהיה ממשלה, לא תיתנו - לא תהיה.

אחד הקוראים ממשתתפי ועידת הדיור

תגובת הדובר שאין ליהדות התורה

כותב נכבד,

קראנו בצער את מכתבך ממנו ניכרת אי שביעות רצון מסויימת מפעילותם של חברי הסיעה בנושא הדיור, פעילות המסתכמת על ידיך בספרה המעליבה : אפס. אין לנו ספק כי מסקנה נפסדת זו שאובה מדיווחים עויינים בעיתונות שאינה אוהדת כל ועיקר את הסיעה המאוחדת . לוא השתתת את ידיעותיך, מגיב נכבד, על עיתונים שרוח חברי הכנסת של הסיעה נוחה מהם היתה מצטיירת בפניך תמונה שונה לחלוטין.

וראה לדבר. במשרדינו מתקבלים מידי שבוע עשרות מכתבים בנושא הדיור ורובם ככולם רצוף מחמאות וקילוסין על ישיבות הסיעה הרבות המוקדשות לנושא זה, ועל ההתבטאויות הקשות הנשמעות בישיבות סביב המצוקה הנוראה לאור סיפוריו האישיים קורעי הלב של אחד החכי"ם על נכדיו וניניו המתגוררים בשכירות במחסנים עבשים. העוזרים הפרלמנטריים הממיינים את המכתבים ומשיבים עליהם ( מכתבך התקבל ויועבר לעיונו של הח"כ בהקדם) מספרים כי בכמה מהם כתמי מיים ואותיות מטושטשות. כנראה בגלל דמעות.

האמונה בכוחם של נציגינו ובמחויבותם העמוקה לנושא הדיור - בניגוד לספקטיות הנשקפת ממכתבך- הביאה בשבוע שעבר לחדר ישיבות הסיעה תריסר ומחצה עסקנים ונציגי דיור מחוגים רבים ומגוונים שבאמתחתם פתרונות דיור מקוריים שאוזן לא שמעתם. לו סברו אותם עסקנים נכבדים שח"כ יהדות התורה אחזתם שינה כפי שתארת במכתבך הם היו שמים את פעמיהם לחדר סיעת ש"ס הסמוכה. זו שאלפי זוגות צעירים ואברכים כבר מתגוררים בפרויקטים שבנתה בחריש ובנצרת בבית שמש ובאחיסמך . העובדה שאותם עסקנים נכבדים בחרו להציע דווקא בפנינו את רעיונותיהם החדשים מלמדת שהם סבורים שאכן בידינו לחולל את המהפכה.

ואכן, בעקבות הישיבה והרעיונות המקוריים שהועלו בה ביקשנו מיידית פגישה עם ראש הממשלה. לסיעתינו נסיון רב בפגישות עם ראשי ממשלה ואנו מבצעים אותם בתרגולת קבועה: הודעה לעיתונות על הפניה לקביעת פגישה. הודעה שניה על המועד שנקבע. פגישה חגיגית בהשתתפות כל חכ"י הסיעה,והודעה שלישית ומסכמת לאחר הפגישה. בלשכת ראה"מ כבר מכירים את הנוהל ומישהו פעם לחש לנו שנוטק´ה אשל רושם את זה בלו"ז תחת שם הצופן התנ"כי: בלק למואב. (ראשי תיבות: באים לקבל קרדיט. למרוח אותם בסיפורים). הומור פולני שכזה.

ביבי עצמו הוא אדם רציני ואין דעתו לנוטריקונים ובדיחות מזרח אירופאיות. בכל הפגישות שהיו עד עתה הוא שמע אותנו בקשב רב ואף הוסיף נופך משלו. כששוחחנו איתו לפני מספר חודשים על מצוקת עולם התורה הוא העלה חוויות מסיור שערך בקדנציה הקודמת ליד אחת הישיבות הגדולות בזמן שהבחורים יצאו להפסקת הצהריים. הם הזכירו לו את התיאורים ששמע מסבו עליו השלום על ישיבת וולוז´ין.

באחת הפגישות העלנו בפניו את מצוקת המשפחות מרובות הילדים לאחר הקיצוצים העמוקים בקצבאות . הוא כמעט פרץ בבכי והציע מיד כמה פתרונות רלוונטיים כמו: הקלות במיסוי על אביזרי בטיחות לרכבים עם שמונה מושבים ומעלה, ופטור ממס בולים על חוזה משכנתא למשפחות עם תריסר נפשות. כששאלנו אם אפשר בכל זאת להוסיף כמה שקלים לקצבאות הוא פתח את ספר התקציב והראה לנו שהקופה הציבורית ממש ריקה. במיוחד אחרי ההפחתה במס החברות וההקלות במס הכנסה לבעלי ההכנסה הגבוהה.

לקראת הפגישה הנוכחית, ובהכירינו את מחויבותו העמוקה של ביבי לפתרון מצוקת הדיור (בתולדות ישראל עוד לא היה ראש ממשלה שהקים שש ועדות והכריז על ארבע רפורמות בנושא הבניה) עשינו את שיעורי הבית המתאימים . ביקשנו ממזכיר הסיעה לתמצת את עיקרי הרעיונות שהועלו על ידי היזמים והעסקנים עימם נועדנו ולהכין מסמך נאה באותיות גדולות בשנים עשר עותקים.

מה לא ביקשנו שם? עולם ומלואו. מענקים לרוכשי דירות בכל רחבי הארץ כולל יד שניה, ולא רק בפריפריה כמו שדרשו המסתפקים במועט של ש"ס. מחיר קרקע אפס לכל הקרקעות המשווקות לבניה לזכאים. סבסוד מלא של עלויות הפיתוח ופטור ממס רכישה בערים מתפתחות כמו טבריה ועפולה. ברגע האחרון ממש הוספנו לרשימה גם החזר רטרואקטיבי של שכר דירה לזוגות צעירים שהתגוררו במחסנים שאינם ראויים למגורים לפחות שלוש שנים.

כפי שצפינו ביבי אכן היה רציני מאוד במהלך הפגישה. תחילה ציינו בפניו שאנו מאוד מעריכים את זה שבעיצומה של ימים מדיניים כה טרופים הוא מוצא זמן גם לשוחח איתנו. ביבי השיב שפגישה עם חברי כנסת חובשי כיפות תמיד גורמת לו עונג, בפרט אחרי הזכיה של הבן יאיר במקום הרביעי בחידון התנ"ך לנוער לפני שנתיים, זכיה שהראתה לכל העם בישראל עד כמה חשוב להיות מחוברים למסורת העתיקה של עם ישראל. שוחחנו על כך כמה דקות ואף דפדפנו באלבום התמונות המשפחתי מאותו אירוע שבלטו בו במיוחד הכיפות השחורות של ראש הממשלה שר החינוך ואחד המשתתפים.

במהלך הפגישה נאלץ ביבי לצאת לחדר השני למספר שיחות שאינן סובלות כנראה דיחוי, איך שהוא הזמן החל להתמרח ואז דחקנו ביו"ר הסיעה להניח על שולחנו את מסמך ההצעות (רצינו לקרוא לזה דרישות אך אחד החכי"ם התנגד בטיעון שזה עלול ליצור רושם מוטעה של אולטימטום ח"ו). ביבי עלעל במסמך מלא רצון טוב והביע את התפעלותו מרמת הניסוח הגבוהה. מהעיצוב המוקפד, ומהבחירה המושכלת של המזכיר הקלדן בפונט אריאל" המסמל את זיקתינו העמוקה להתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל.

השיחה היתה מרתקת. ביבי התנצל אמנם שאין זמנו פנוי כעת לקרוא את המסמך אך הבטיח שיעשה זאת מיד לאחר שיעביר אותו לעיונם של אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר ויגבש איתם את התשובה השלילית. לבנתיים הוא סיפר לנו על ימיו הראשונים לאחר השחרור מצה"ל ועל הקשיים שהיו לו במציאת דירה לשכירות ברחביה במחיר סביר. הנושא של מצוקת דיור, כך אמר מוכר לו איפוא גם מהזוית האישית. הוא אף סיפר כי בשיחות עם בני המשפחה סביב המנגל בוילה בקיסריה הוא מעלה זכרונות מאותם ימים. שרה והילדים, צחקק בהנאה, ממש לא מאמינים שגרתי פעם בדירת שלושה חדרים.

יצאנו מהפגישה ברגשות מעורבים. מצד אחד ניכר היה שפרטנו לראש הממשלה על הרגשות הכי עמוקים. בנוסף לכך, חרף הזמן הקצר והיציאות החוצה של ביבי מספר פעמים, הצלחנו לתמרן את מהלך הפגישה כך שכל אחד מהחברים הצליח לדבר שלוש דקות רצופות, מה שמבטיח ידיעה נרחבת של לפחות אלף וחמש מאות מילה בכל אחד מהיומונים המפלגתיים. מאידך גיסא ולמרבה הצער לא הצלחנו להשתחרר מהרושם שביבי אכן הבין את מצוקת הדיור הקשה אך בו זמנית גם קלט שאנחנו לא ממש מתכוננים למרר את חייו כדי להניע אותו לפעולה.

הרושם המצער דנן נוצר אצלינו בעקבות כמה שאלות תלושות מהמציאות שהציג ביבי לקראת תום הפגישה. הוא שאל האם תאמנו עם ש"ס את הדרישות החדשות ולמה גם אנחנו לא מסתפקים במענקים שישולמו לארבעת אלפים זוגות צעירים חרדיים בעוד שלוש שנים.

רב´ מנחם לייזר התחיל לחשבן לו שעד שהמענקים ישולמו הזוגות הצעירים ישלמו שכר דירה כפול ומשולש. את זה ביבי לא כל כך הבין ואז בדיוק נכנס היועץ הפוליטי שלו ובפיו בשורה קשה. נודע לו שיו"ר ועדת החוקה בכנסת מטעם ישראל ביתינו מטיל וטו על הצעת החוק לאיסור חקירות פליליות נגד ראש ממשלה מכהן בגלל התנגדות האוצר למתן פטור מאגרת פתיחת תיק לעולים חדשים המתגיירים בבתי הדין הרבניים. אני מאוד מצטער, אמר לנו ביבי בסבר פנים חמור, הקואליציה בסכנה ונצטרך להמשיך בפגישה הבאה.

בדרך החוצה שאל ח"כ טרי אחד האם לא כדאי גם לנו להמנע מאיזה הצבעה שולית במליאה, או לעכב כמה סעיפים תקציביים חשובים כמה ימים בועדת הכספים. לא ממש באמת, גמגם, רק שיחשבו שאנחנו רציניים.

אל תהיה ילד, גיחכו החברים האחרים, בלשכת ראש הממשלה יודעים שאנו נלחמים רק על תקציבים למוסדות וארגונים. וגם אז לא בפגישות מתוקשרות אלא בשיחות טלפוניות עם מסרים שקטים ותקיפים.

החברים התפזרו ואנוכי הדובר התבקשתי להעביר את המסר הבא לזוגות הצעירים במחסנים ולהורים המודאגים: מפת האינטרסים הגלובלית החרדית עליה מופקדת יהדות התורה היא רחבה ומצוקת הדיור היא רק פן אחד שלה. אל נא תבואו בתלונות והתאזרו נא בסבלנות, כמו למענקים שמבטיחה המפלגה המתחרה.

פולמוס הסמינרים (ב)

לכבוד: ח"כ הרב גפני הנכבד

ראשית אביע הזדהות עם הכאב והעוול הנורא שנגרם לבנות שאינן מצליחות להתקבל לסמינרים.

שנית, קראתי את דבריך בעיתון ´בקהילה´, בהם כינית את הסמינרים החסידיים ´שורש כל הצרות´, וקבעת כי בסמינרים האלו אין אף ספרדיה אחת לרפואה, וגם לא בנות חינוך מיוחד.

אז אנא, הרשה לי להביא מספר עובדות שיוכיחו כי העוול - עוול, אך מכאן ועד לכינוי ´שורש הצרות´ - הדרך עוד רחוקה.

א. עימי במחיצתי, בסמינר החסידי ב... למדו כדלהלן: 1. ספרדיות 2. ספרדיות למחצה 3. לקויות למידה 4. בנות למשפחות שבורות והרוסות 5. בנות של חוזרים בתשובה. וכך גם היום, עם אחותי הצעירה שלומדת באותו סמינר, ניתן למצוא את כל המגוון הנ"ל. התנאי היחיד בקבלה לסמינר הוא: השתייכות. מי ששייך לחסידות, ואורחות חייו תואמים לעקרונותיה, מתקבל. מי שלא, לא.

המדריכה הנבחרת הראשונה, מהמחזור הראשון בסמינר החסידי שלנו, היתה בת של חוזרים בתשובה! (אצל הליטאים לא בטוח שהיו מקבלים אותה. קל וחומר שאין מה לדבר על תפקיד כמו הדרכה).

לו נניח שהסמינר החסידי נסגר לקראת השנה הבאה, יקרו שני דברים: קודם כל, תהיינה עוד 100 תלמידות טובות שתיתדפקנה על דלתות הסמינר הכללי... ותתפוסנה שם מקומות יקרים. דבר שני, תהיינה עוד לפחות עשר תלמידות חלשות או בעייתיות, שלא תתקבלנה לשום מקום אחר, ותצטרפנה ל-180 שממתינות לרחמי שמיים... ומי ירוויח? אף אחד.

ב. כתבו בשמך ש´הסמינרים החסידיים לא מקבלים בנות של חינוך מיוחד, כדי שהתלמידות לא תראינה חס ושלום מישהי שלא נראית בדיוק כמותן´. צא נא, הרב גפני, אל רחוב... ביום שישי, ותראה את המועדונית המופעלת בסמינר החסידי שלנו, ומקבלת ילדות מכל הגוונים והזרמים. תראה את הבנות החסידיות שלנו, שלא רק ´רואות מישהי שונה מהן´, אלא גם מקנחות לה את האף ומטפלות בה במסירות, עד סמוך ממש לשבת, וגם בשבת בצהריים. ושוב - למועדונית מתקבלות ילדות חינוך מיוחד מכל הסוגים והעדות. אולי אחד מהסמינרים הליטאיים השכנים מוכן להפעיל משהו דומה? יש הרבה ביקוש.

ג. לפני כעשר שנים, שלח אותי אבא שלי לסמינר קטנטן ולא מוכר, שקירטע בקושי בין אתרי קרוואנים למרתפים עבשים. למדו איתי עוד למעלה ממאתיים בנות, שאת רובן היו מקבלים במחיאות כפיים בסמינר הכללי, החזק, הגדול והמוצלח. בכל זאת, מאות הורים שלחו דווקא לסמינר החדש שקם, זה החסידי. כולם עשו זאת מתוך מחויבות לחסידות. כולם הבינו ששווה לשלם את השנים הראשונות, הקשות, בשביל שלאחיותינו ולבנותינו יהיה, בעוד כמה שנים, סמינר יציב ומבוסס. לכן, הרב גפני, לא היתה לנו ספריה נורמלית, ולא מעבדה, ולא מרכזיה, ולא חצר, ולא כלום. ולכן למדתי שם, בזמן שבסמינר.. היו מקבלים אותי בחדווה: כי לחסידים יש מחויבות, ויש לכידות פנימית, והם יודעים לתת בשביל העתיד ובשביל הקהילה, ולא לחשוב רק על ה´כאן´ וה´עכשיו´.

היום, כשהסמינר שלנו גדול וחזק וטוב, כולם נזכרו ללטוש אליו עיניים! תודה רבה. אז הרב גפני, ואיתו עימו כל עדת הספרדים: אי אפשר רק לקצור פירות שאחרים שתלו. תקימו לכם מוסדות חדשים וקצת צולעים, תשלחו את בנותיכם הבכורות לבזבז שם כמה שנים, ואז- אחרי עשור - לקהילותיכם יהיו סמינרים טובים.

זה, בכל אופן, המסלול שאנחנו עברנו.

בכבוד ובברכה

רותי קפלר

בוגרת סמינר...

תגובת דוברו של יו"ר ועדת הכספים מר ירח טוקר:

דבריו של ח"כ הרב משה גפני שכפי שפורסמו בעיתון בקהילה נאמרו בצורה כוללת על המגמה שנוצרה ובה כשליש מן הבנות האשכנזיות הקימו מוסדות ומסגרות שונות לעצמן. גם אם אכן יש בת ספרדית אחת ועוד שני חצאים כפי שהגב´ קפלר מתארת במכתבה בסמינרים חסידיים כאלו או אחרים, הרי שבמבחן התוצאה, ואין חולק על העובדות, כמעט מאה אחוזים מן הבנות בסמינרים החסידיים הינם בנות אשכנזיות. זהו מקור הבעיה עליו הצביע ח"כ הרב גפני.

העובדה שהבנות החסידיות פועלות במועדוניות לחינוך המיוחד, כמו חברותיהן האשכנזיות והספרדיות, הוא דבר ברור מאליו וכך צריך להיות, הציבור החרדי כולו גדל על החסד כערך עליון והבנות החרדיות באשר הן מחונכות משחר נעוריהן לעשיית חסד עם הזולת. הדבר אמור גם על הבנות הליטאיות, הספרדיות והחסידיות.

יודגש כי עמדתם של גדולי התורה הליטאיים הייתה ועודנה הקמת מוסדות כלליים ולא רק מוסדות לבנות הליטאיות, אילו רק היה רמז קל שבקלים להקים מוסדות לציבור הליטאי בלבד, בתוך שבוע ימים היו מוקמים מאות מוסדות ממטולה ועד מצפה רמון.

למרבה האירוניה אין ביקורת על ראשי ש"ס השולחים את בנותיהן למוסדות האשכנזיים ומהווים השראה לשאר בני עדות המזרח, או על הציבור החסידי, אלא דווקא על הציבור הליטאי שכאמור בהוראת רבותיו הקים מוסדות כלליים לבנות האשכנזיות והספרדיות גם יחד.

(הטור מתפרסם היום בעיתון ´בקהילה´)