צעד קטן לאדם, צעד גדול לנשמה

מהיום ואילך, דיבור אסור לא יעלה על שפתיו. כל תפילותיו תהיינה בכוונה שלימה. כל רגע פנוי ינוצל ללימוד תורה. לא יהיה לו בעולמו אלא תורה ויראת-שמים.

ההחלטות הללו מחזיקות מעמד למשך מספר ימים, אולם אז מתחילים הקשיים לצוץ. פתאום, אין לו כבר כוח ללמוד כל כך הרבה, גם הריכוז בכל חלקי התפילה מתחיל להכביד עליו והוא גם מתגעגע לשיחות הרעים להם הוא היה שותף עד לא מכבר.

כעבור מספר ימים נוספים, הוא מחליט שכנראה הדרך הזו לא מתאימה לו, והוא חוזר לאורחות חייו הקודמים. מאותם ימים בהם הוא עמד בהחלטותיו נשאר לו טעם של זכרון מתוק, אולם לאור הקשיים שנערמו בדרכו, הוא מבין שכנראה - הוא כבר לא יהיה "מלאך".

חברו שמודע לכל התהליכים הנפשיים והרוחניים שעוברים עליו, מציע לו להתקדם בצורה שונה. הוא מציע לו להתקדם - שלב, שלב, ב"מנות קטנות" ובצעדים מדודים וקצובים. כך הוא יוכל להחזיק מעמד לאורך-זמן, ולאט לאט - בדרך זו – בעז"ה הוא יכבוש את הפסגה.

אולם, הוא בשלו. הוא רוצה תוצאות "כאן ועכשיו". "מזומן" ביד. לדעתו, השינוי הדרמטי צריך להיראות מיד.

וכשזה "לא הולך", הוא אומר לעצמו "כנראה, שלא נועדתי לגדולות, כנראה שהפסגה לא שייכת אלי", ומכאן לא רחוקה הדרך לשקוע בניוון רוחני ובפאסיביות להתקדמות-רוחניות.

*

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.

את המילה "עקב" דרשו חכמים (ורש"י הביא את דבריהם) כמתייחסת למעשים הקטנים והקלים שאדם דש בעקביו. וכך אומר הכתוב, אם את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, אזי ישמור הקב"ה את בריתו ואת חסדו לעם ישראל.

מדוע דווקא המעשים הקלים, הקטנים, אילו שאין אנו מייחסים להם חשיבות משמעותית, אילו שאנו "דשים בעקבינו" - מזכים אותנו להבטחה המיוחדת הזו?

ביאורים רבים נאמרו בעניין במפרשי התורה ובספה"ק, ואנו נבאר את הדברים על פי אחת מהן, וכדלהלן.

*

הוא היה אברך שלמד מספר שנים ב"כולל". ביום מן הימים הוא החליט לעזוב את ספסלי בית המדרש, ולצאת לעולם המעשה שבחוץ.

חבירו לספסל הלימודים ניסה להבין מדוע הוא החליט לנטוש את היכלי התורה. הוא ידע כי בעיות של פרנסה לא העיקו עליו. הוא גם ידע שחבירו ניחן בכשרונות מבורכים והוא נהנה מהלימוד.

"אז, למה החלטת לעזוב?", הוא פנה אליו ושאל אותו בצורה ישירה.

"תראה", הוא משיב, "אני הבנתי שאני כנראה לא אצמח להיות 'הרב אלישיב', וממילא אמרתי, אנסה את מזלי בחוץ".

"רגע, תן לי בבקשה להבין", משיב לו החבר בחזרה, "ואם תצא לחוץ, האם מאן-דהו הבטיחך שתהיה 'ביל גייטס'?"

*

אחת התסמונות הפסיכולוגיות המפורסמות היא תסמונת "הכל, או לא כלום".

התסמונת הזו מתייחסת לאנשים שחותרים לשלימות, והם אינם מסוגלים להסתפק בשלבי-האמצע. כל עוד הדבר לא מושלם כרצונם, הריהו כאילו לא נעשה כלל.

הם מעדיפים את ה"לא כלום" על פני ה"קצת ועוד קצת".

*

האמת הידועה והברורה היא. ש'הרב אלישיב' לא נהיה גדול בתורה בין לילה. ולהבדיל – גם ביל גייטס לא התעשר בין לילה.

סוד ההצלחה בכל תחום הוא – דביקות במטרה וחתירה עיקשת לעבר הפסגה בצעדים מדודים.

"קבלות קטנות", שהאדם דבק בהם לאורך-זמן ביציבות ובעקביות הם הם אילו שמחוללים את השינוי המיוחל והמצופה בחייו של האדם.

כך בגשמיות, וכך גם – להבדיל – ברוחניות.

*

הביטו וראו באותם אנשים שמנסים להרזות ולהשיל ממשקלם. הם מנסים כל דרך-אפשרית על מנת להגיע לשינוי המיוחל.

יש מביניהם שפותחים ב"דיאטת-רצח". הם מסגפים ומרעיבים את עצמם בצורה קיצונית (דבר שמסוכן מאוד גם מבחינה פיזית), ולעתים בטווח הקצר הדיאטה הזו מניבה תוצאות.

אולם לאורך זמן ה"משקל" החדש לא נשמר. האדם נשבר, הוא לא מסוגל להמשיך לחיות בצורה שכזו, ובמהירות רבה הוא חוזר למשקלו הקודם (ולעתים, אף ליותר מכך).

חוסר המסוגלות של האדם להכיל את המעבר הדרסטי הזה הוא לא רק מהבחינה הפיזית. ההתנגדות הפנימית נובעת גם מהנפש.

נפש האדם אינה בנויה לשינויים דרמטיים וקיצוניים. נפש האדם אינה מסוגלת להכיל שינויים שנוחתים עליה בפתע-פתאום.

תהליכים מדודים ועקביים הם אילו שמותירים את חותמם עליה לאורך-זמן.

אותה דיאטה מדודה ועקבית בה האדם אוכל בצורה בריאה ומסודרת, ונמנע ממאכלים משמינים. בה האדם מפחית בהדרגה משתי פרוסות-עוגה לפרוסה אחת וכדו' – היא זו שמחזיקה מעמד לאורך זמן, ו"פרוסה לפרוסה מצטרפת לחשבון גדול".

*

קחו כדוגמה נוספת את חכמת הרפואה.

הכמות של חומר מרפא בתרופה אחת היא זעירה עד מאוד. אולי מיליגרם אחד. אם התרופה הייתה מכילה כמות יותר גדולה היא הייתה מזיקה לאדם במקום לרפאותו. אולם בכמות זעירה עד מאוד יש להם השפעה מרפאת.

כך ברפואת הגוף, וכך גם ברפואת הנפש.

האדם הרוצה להתקדם ולעלות במעלה הסולם העולה בית א-ל, חושב על מעשים כבירים ועל פרישות קיצונית. ואמנם, אמת נכון הדבר, שהשאיפה הכללית צריכה להיות במקסימום האפשרי [כל אדם לפי כוחותיו וכשרונותיו המיוחדים לו שחננו השי"ת], אולם הדרך לשם היא דווקא דרך הצעדים הקטנים, המעשים הקטנים, קבלות "קטנות" שמקדמות את האדם "לאט, אבל בטוח".

קבלה קטנה ועקבית בכל תחום רוחני שהוא, משנה את האדם בפנימיותו. היא הופכת אותו לאדם אחר, אדם נעלה יותר, מרומם יותר. משם סלולה הדרך להתקדמות הבאה.

כך נבנה האדם, לבנה אחר לבנה, צעד אחר צעד, והנה הוא בדרך אל הפיסגה.

*

וכך כתב רבינו הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע בספרו "נועם אלימלך" על הפסוק בפרשת משפטים: וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו (שמות כ, כב).

"...וגם לא תלך מיד בהתחלתך במעלות ומדרגות צדיקים גמורים, רק מתחילה תרגיל את עצמך בהדרגה ממדרגה למדרגה בהכנעה גדולה. אשר לא תגלה ערותך עליו, רצה לומר דאם לא כן סופך להתגלה קלונך וערותך".

תלמידו הגדול, הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע הרחיב אף הוא בדברים, וכך הוא כותב בספר "שפתי צדיקים" (במדבר פר' שלח):

"...שלא ילך אדם בגדולות ובנפלאות ממנו ולא ירבה בחסידות ובפרישות יותר ממה שראוי אליו לפי ערך נשמתו, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכל אדם אינו חייב אלא כשעורו". וע"ש עוד בדבריו הנחמדים בזה.

*

כאמור, ברור שהאדם – כל אדם – צריך לשאוף למקסימום [האישי, וכנ"ל]. אל לנו להשלים עם מצב בינוני או נמוך, אולם הדרך לשם, היא דווקא דרך המעשים הקטנים, אותם מעשים שהאדם דש בעקביו, אותם מעשים שאינם כבירים בהכרח, אולם בעבודה נכונה, מסודרת ועקבית הם אילו שבונים את האדם לאורך זמן.

הביטו, למשל, בפיזיקה של החומר.

היקום כולו בנוי מאטומים קטנים. עוד אטום זעיר ועוד אטום זעיר שבונים יחדיו את החומר כולו.

הגוף המופלא שלנו עשוי כולו מתאים תאים שלא ניתן להבחין בהם בעין לא מקצועית, אבל התאים כולם בונים את המכונה המשוכללת בעולם.

ומה שנכון בעולם ובגוף האדם, נכון גם לנפש האדם ולנשמתו.

נפש האדם הולכת ונבנית מאטומים זעירים של מעשים.

תאים תאים של פעולות שיוצרות את עולמו.

*

וכבר אמר החכם: אדם קטן, מעריך רק דברים גדולים.

אדם גדול – לעומת זאת – מעריך דווקא את המעשים הקטנים.

*

אז נכון שהמעשים הקטנים הללו אינם גדולים ואינם גבוהים.

אולם דבר אחד ברור. הם מוליכים את האדם. הם מובילים אותו אל-על.

*

צעד קטן לאדם, צעד גדול לנשמה.

*

בעז"ה אנו מתכוננים להוציא לאור-עולם ספר על התורה שיכלול את המאמרים שפורסמו כאן על פרשיות השבוע, בשילוב מאמרים וד"ת נוספים.

המעוניינים לתרום להנצחה - לע"נ, לרפואה, להצלחה וכדו', מוזמנים ליצור קשר עם הרב בכתובת דוא"לshlomo4567@gmail.com

כמו"כ ניתן ליצור קשר בדוא"ל הנ"ל להזמנת שיעורים והרצאות (בתשלום), במגוון נושאים בהלכה ובאגדה.