הסופר החסידי איתמר אדלר מפרסם הבוקר (חמישי) סיפור מפעים בעיתון החרדי "משפחה". הסיפור, נמצא עדיין בעיצומו והקוראים מתבקשים להעתיר אל ה´ שהוא יסתיים בבשורות טובות.
לפני כ-24 שנים, בשנת תשמ"ז נערכה בויליאמסבורג חתונה גדולה לנכדה של אחד האדמו"רים המפורסמים בארצות הברית. צוות המארגנים עמל רבות על כל הפרטים הטכניים והלוגיסטיים של החתונה ההמונית ועם התקרב מועד השמחה התברר שהאולם שהוקצה עבור הנשים בחתונה אינו רחב דיו והחלו במאמצים לחפש אולם גדול יותר.
הפור נפל על האולם ´ויואל משה´ בעיר אלא שהתברר שהוא כבר תפוס בחתונה פרטית.
המארגנים דרשו מבעלי האולם לפנות עבורם את הערב והמחותנים קיבלו הודעה ששמחתם מועברת מאולמי ´ויואל משה´ אל אולם מקומי הנושא את השם ´בית רחל´.
דא עקא, שגם האולם ´בית רחל´ התברר כתפוס. המארגנים לא התמהמהו. הם הודיעו למחותנים שאמורים לחתן באותו הערב ב´בית רחל´ שיחפשו להם מקום חלופי, זאת כדי ששמחת החתונה מ´ויואל משה´ תועבר ל´בית רחל´ ו´ויאל משה´ יהיה פנוי בכדי לאכלס את המוני המשתתפות בחתונה האדמו"רית.
שלושה חתונות נערכו באותו הערב.
לפני ימים אחדים נערך כינוס לנשים חשוכות ילדים על ידי אחד הארגונים המלווים הורים המצפים לפרי בטן בארצות הברית. בין מאות הנשים ישבו זו על יד זו שניים ותוך כדי שיחה התברר להן שחתונתן הייתה באותו הלילה, בשנת תשמ"ז בויליאמסבורג. האחת הייתה צאצא לאדמו"ר וחתונתה הייתה ב´ויואל משה´, השנייה הועתקה שמחתה מ´ויואל משה´ ל´בית רחל´.
השיחה נמשכה ואז הם נחרדו להיווכח יחד ששניהם ממתינים כבר 24 שנים להיות לאימהות ומי יודע אם אין זה בשל הפגיעה באותה כלה שסולקה בסיבתן מן האולם בו אמורה הייתה להתקיים חתונתה ועגמת נפשה הייתה כה מרובה.
החלו מאמצים קדחתניים בסיוע עסקנים לאתר את הכלה של אותו לילה. פורסמה מודעה בעלון יומי שמופץ בכל הריכוזים החרדיים בבורו פארק בויליאמסבורג במונסי ובעוד שכונות. במודעה נכתב שמי שנישאה באותו תאריך בשנת תשמ"ז מתבקשת ליצור קשר עם מס´ טלפון שצורף לפרסום.
ואכן, הכלה ההיא התקשרה בחשש היות ולא ידעה במה המדובר. אחת משתי הנשים סיפרה לה את הגילוי שהתגלה והחשש שמה בשלה הם ממתינים כל השנים להיות לאימהות, ונכזבת תוחלתן.
האישה השיבה בכאב שאותו הלילה, ליל כלולותיה זכור לה שלא לטובה. הם קיבלו את ההודעה שמסלקים אותם מן האולם בזמן מאוחר ולא ניתן היה לאתר אולם חלופי באותה המתכונת. גם להודיע לבני המשפחה המורחבת לא ניתן היה כי באותם ימים לא היה מכשירי טלפון ניידים ואמצעי קשר משוכללים כהיום.
בסופו של דבר היא נישאה באולם קטן ומאולתר בבורו פארק רבים מהמוזמנים הגיעו אל האולם בוילאמסבורג ולא הבינו מה מתחולל. החתונה, שאליה התכוננו כה רבות הייתה עלובה ולא מוצלחת.
"אני מוחלת בלב שלם" סיכמה האישה "אלא שאבי לקח את הדבר לליבו מאוד ונפשו עגמה אז. והוא היום כבר אינו בין החיים"...
שתי הנשים, שלמעשה אינן אשמות במקרה אלא שדרכן הוא התרחש, ביקשו שוב את סליחתה של הכלה השלישית דאז, והם קיבלו על עצמן קבלות טובות לעילוי נשמתו של אותו מחותן ששמחתו הופרה שלא בטובתו. בתקווה רבה שתהיה להן כפרה וההקפדה תוסר, אם אכן זו היא, והם יזכו לחבוק צאצאים ולהיות אימהות בישראל.
ללמדנו, כמה עצומה צריכה להיות הרגישות בבין אדם לחבירו וכמה מקפידים על כך בשמי שמיים.