קניית קרקע בכרטיס אשראי

האם תשלום בכרטיס אשראי הוא פועל מדין קניין עבד כנעני? שהרי חברת האשראי אומרת למוכר, אעביר לך המוכר תשלום, ובתמורה לכך אתה המוכר תקנה את המקח לקונה (יהדות)

הרב יהודה שטרן | כיכר השבת |
(צילום: פלאש 90)

הגמרא בקידושין ז. אומרת שאופן שיעבוד הערב למלווה וכן האופן הקנייני שעבד כנעני קונה את עצמו לחירות מרשות אדונו מלמדים על צורות קניין וקידושין חדשות.

צורת הקידושין המוכרת של קידושי כסף היא שהאישה מקבלת תמורת הקידושין סכום כסף מסוים. לכאורה צורת קידושין זו, דומה לצורת קניין כסף שבה הקונה רוכש מן המוכר בנתינת כסף.

אלא שיש להבין כיצד עבד כנעני קונה את חירותו מן האדון שלו, והרי לעבד כנעני אין כסף משל עצמו, וכל כסף שמגיע לידו הרי הוא שייך לאדון שלו.

ולכן מחדשת התורה צורת קניין (שבה העבד קונה את עצמו לחירות) מיוחדת. המשחרר שהוא חברו של העבד, נותן כסף לאדון ותמורת התשלום לאדון העבד משתחרר.

צורת הקניין היא שונה מקניין כסף שיגרתי, מפני שהכסף איננו עובר מן הקונה שהוא העבד אל המוכר שהוא האדון, אלא צד ג' נותן את הכסף לאדון ובכך הקונה (העבד את עצמו ) יוצא לחירות.

גם בערב המשעבד את עצמו למלווה מצינו חידוש, משום שהערב אינו מקבל כסף או הנאה תמורת קניין ההשתעבדות שלו לחוב, אלא די ברצון ובהסכמה להיות ערב ומשועבד לחוב של הלווה.

לאור זאת אומרת הגמרא, כי גם את האישה ניתן לקדש באמצעות הקניינים המחודשים של הערב והעבד הכנעני.

ולכן אם האישה אומרת תן מנה לפלוני ואתקדש לך הנותן, הרי האישה מקודשת מדין ערב. ההסבר הוא כי למרות שהאישה לא קיבלה שום תמורה או הנאה ממונית, בכל זאת היא יכולה לשעבד ולהקנות את עצמה לנותן הכסף, שהוא פלוני האחר.

כך גם אם האיש אומר קחי ממון והתקדשי לפלוני אחר, הרי האישה מקודשת לפלוני האחר. ההסבר הוא כי למרות שפלוני לא שילם כל תמורה עבור מעשה הקידושין, אלא חברו שילם עבורו , בכל זאת האישה מתקדשת מדין קניין שחרור עבד כנעני, שיכול להשתחרר ע"י תשלום שחברו משלם עבורו לאדון.

רש"י והרמב"ם נחלקו האם צורת הקניין שמצאנו בשחרור עבד כנעני ובהשתעבדות הערב יכולים לפעול גם במקח וממכר.

רש"י סובר כי צורות הקניין המיוחדות הללו יכולות לפעול גם במקח וממכר רגיל, ולכן ראובן שאמר לשמעון קח ממני תשלום, ותמורת זאת תן את השדה שלך ללוי, הרי לוי קנה את השדה מדין קניין של עבד כנעני.

וכן ראובן שאמר לשמעון, תן סכום כסף ללוי ותמורת זאת אני ראובן אתן לך שמעון את השדה שלי, הרי שמעון קנה את השדה של ראובן מדין קניין של ערב.

הרמב"ם בהלכות מכירה פרק א' הלכה ו' מביא כי ניתן לקנות שדה בצורת הקניין של דין ערב, אך הרמב"ם אינו מזכיר את צורת הקניין של דין עבד כנעני.

באחרונים מצינו כמה דרכים בהבנת סברת הרמב"ם מדוע לא ניתן לקנות מקח בקניין מדין עבד כנעני.

הגאון ר' שמעון שקאפ עמ"ס קידושין בסימן ט' מבאר כי הרמב"ם סובר שלקניין כסף יש שירטוט ברור המתאר את האופן הטכני של הקניין.

בעת ביצוע התשלום עבור המקח, הקונה שנותן כסף ממונו נחסר ונפחת ואילו המוכר שמקבל את התשלום ממונו מתרבה וגדל.

אומנם תמורת התשלום הקונה מקבל מקח בעל שווי כספי, כך שייתכן שהשווי הממוני הכולל של הקונה לא ניפחת ואולי אף התרבה (במקרה בו הקונה רכש את המקח במחיר נמוך משווי השוק שלו).

אך הנידון בהיבט הטכני של קניין כסף מתמקד רק בתשלום עצמו, ולא בהתייחסות הכוללת לשווי נכסי הקונה והמוכר.

וממילא בצורת תשלום שאין בה חיסרון ופחת בקופת הקונה, אל מול ריבוי ממוני בקופת המוכר, היא איננה יכולה להיות מוגדרת כקניין כסף, וזאת משום שלא מתקיים האופי הטכני המחייב של קניין כסף.

לכן קבעה התורה אופני קניין מיוחדים בכדי לתת מענה קנייני למקרים שבהם לא מתקיים בהם התנאי הטכני של קניין כסף.

וממילא בשחרור עבד כנעני הרי העבד אינו יכול לשלם לאדון בכדי להשתחרר, מפני שאין לו לעבד ממון עצמי, וגם אם היה משיג ממון, אזי מיד האדון היה קונה את הכסף מפני שיד העבד שייכת לאדון וכל מה שזכה העבד קנה אדונו.

ולכן חברו של העבד משלם לאדון תמורת שחרור העבד, אך בנקודה זו מתעוררת בעיה שקניין כסף רגיל אינו יכול לחול ולפעול מפני שהעבד שהוא כביכול הקונה, הוא אינו נחסר ממון מפני שמישהו אחר משלם עבורו.

ולשם כך התחדש קניין חדש הנקרא קניין עבד כנעני. הקניין הוא איננו קניין כסף הרגיל. שחרור העבד הוא אינו קניית נכס או מקח מידי האדון, אלא שחרור העבד מתבצע על ידי סילוק יד האדון מן העבד.

וממילא סילוק קניינו של האדון מן העבד יכול להיעשות גם ללא שהעבד נחסר ממון, אלא חברו משלם עבורו ובכך האדון מתרצה לסלק את אחיזתו וקניינו בעבד וממילא העבד חוזר להיות עצמאי ובן חורין כפי שהיה בעבר.

כפי שמתבצע השחרור בעבד כנעני כך גם מתבצע הקניין בקידושי אישה אשר נלמד מקניין עבד כנעני. ומבאר הגאון ר' שמעון שקאפ שקידושי אישה הם אינם קניין רגיל, מפני שהאישה היא איננה נכס או ממון הבעל.

וממילא גם בקידושיה ניתנת האפשרות שמישהו אחד ישלם, והשני יקדש ויינשא לה, וזאת בדומה להליך שמתרחש בעבד עברי וכפי שהתבאר בדברי הגמרא שהובאה לעיל.

וממילא מובן מדוע לשיטת הרמב"ם דין קניין עבד כנעני לא שייך במקח וממכר אלא רק במקרה המיוחד של שחרור עבד וכן בקידושי אישה הנלמדים גם מעבד כנעני.

אך מצינו שיש מן האחרונים שסוברים כי גם לשיטת הרמב"ם יהיה ניתן לבצע מקח וממכר בצורת קניין מדין עבד כנעני.

הפני יהושע בקידושין סובר כי העובדה שהרמב"ם בהלכות מקח וממכר לא ציין את צורת הקניין הנלמדת מעבד כנעני, אין בה כדי להוכיח שלשיטת הרמב"ם לא ניתן לבצע קניין מדין עבד כנעני.

סברת הפני יהושע היא, דמאחר שראובן נתן כסף לשמעון כדי ששמעון ימכור ויזכה את שדהו ללוי, אזי בעצם נתינת הכסף ניתן לומר, כי הוא ראובן קנה את השדה משמעון ולאחר מכן הוא ראובן העביר וזיכה את השדה לחברו שמעון.

וממילא קניין מדין עבד כנעני יכול להתפרש גם כעסקת צד ג' ללא ההליך המורכב מכמה שלבים של קניה והעברה אל הצד השלישי, וזאת מכוח הסברא דמיגו שראובן זכי לנפשיה, זכי נמי ללוי חבריה .

ממילא סובר הפני יהושע כי הרמב"ם בהלכות מכירה לא היה צריך לציין את הקניין מדין עבד כנעני, משום שבדיני מקח וממכר חלות קניין בצורה של דין עבד כנעני הוא דין פשוט ללא חידוש, ורק בשחרור עבד כנעני ובקידושי אישה יש לחדש שצורת קניין זו מועילה.

מתוך הדברים ניתן לטעון כי תשלום בכרטיס אשראי הינו פועל מדין קניין עבד כנעני, דהרי חברת האשראי אומרת למוכר, אני החברה אעביר לך המוכר תשלום, ובתמורה לכך אתה המוכר תקנה את המקח לקונה שמבקש לרכוש ממך.

אלא שיש לציין כי חלות הקניין היא לא בהכרח ביום הרכישה, אלא ביום בו חברת האשראי מעבירה בפועל את התשלום למוכר,והסיבה היא כי רק בעת העברת התשלום בפועל ניתן לומר שחרת האשראי פועלת מדין קניין עבד כנעני.

ביחס ליום ביצוע הרכישה ועוד לפני העברת התשלום על ידי חברת האשראי, דין הקניין יושפע מהשאלה האם ניתן לרכוש על ידי מתן התחייבות לשלם(שזוהי סוגיא נפרדת)

וזאת משום שבעת סליקת כרטיס האשראי, חברת האשראי רק מתחייבת לשלם למוכר בתאריך עתידי מסוים.

ולכן קרקע שמדאורייתא ניתן לקנות אותה בקניין כסף אזי קיימת אפשרות לרכוש אותה באמצעות כרטיס אשראי, וכפי שיש חברות המוכרות קרקע חקלאית זולה בפריסת תשלומים רחבה.

אלא שלכאורה חלות הקניין תהיה רק ביום בו חברת האשראי תעביר את התשלום בפועל לידי המוכר ולא בעת מעמד חתימת העסקה וסליקת כרטיס האשראי.

הדברים נכתבו לעיון ופלפול ואין בהם הוראת הלכה למעשה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר