פסח תקף את שגרת חיינו בכל התחומים. הולכים לישון מאוחר, אוכלים מעבר לכל פרופורציה, שוברים בקלות את גבולות התקציב וכו' וכו'. פסח הוא תקופה שאנחנו שוכחים בקלות את כל הכללים שהצבנו לעצמנו. אך השבוע הזה עובר מהר ואחרי זה לוקח לנו שבועות ארוכים לחזור לגזרה ולמאזן החיובי בבנק. ועוד לא אמרנו כלום על היום הראשון בעבודה אחרי החופשה הארוכה...
הדבר הראשון שחושבים עליו בהקשר של "התפרעויות פסח" הוא התזונה שלנו. ודווקא הקילוגרמים המיותרים שמלווים אותנו עד ראש השנה הם הצרה הקטנה שלנו. מכת הקלוריות האופיינית לפסח בשילוב עם המצות שלא מיטיבות עם העיכול שלנו גורמים להתפרצויות של מחלות כרוניות רבות של מערכת העיכול.
אז בין אם הדיאטה חשובה לנו ובין אם לא, כדאי לזכור שכל האיברים שלנו רוצים לחגוג את החג, ולא מומלץ להתעלל בחלק מהם. שמירה על תפריט מאוזן ככל האפשר והגבלת מספר קלוריות לרמה סבירה יעזרו לנו לעבור את החג בלי לקבוע תור למרפאת גסטרו. גם ריבוי הסיבים התזונתיים בתפריט יעזור לפצות על נשנוש המצות היבשות.
באופן כללי ניתן לומר שהסיבים התזונתיים הם הידיד הטוב ביותר שלנו בימי החג, כי הם עוזרים לנו להתמודד לא רק עם המצות, אלא גם עם מנות כבדות, עתירות שומן וקשות לעיכול. והחבר הבא שלנו הוא בקבוק מים. מים גם עוזרים להגביל מעט את התיאבון המשתולל למראה שולחן החג, וגם מסייעים למנוע הצטברות הנוזלים בגוף שאופיינית לבוקר שאחרי ארוחה טובה עם הרבה יין.
"האפיקומן" המפוקפק הנוסף שנשאר לנו אחרי פסח הוא האוברדרפט בבנק. כפי שאין אפשרות להסתפק בסלט בארוחת החג, כך אין אפשרות להסתפק בהוצאות הקבועות בימי החופשה. אבל גם אם אנחנו יודעים שהחריגות הן בלתי נמנעות, זה לא אומר שעלינו לשחרר את המושכות לגמרי, ולתת לכסף לזרום. אומנם פסח יש רק פעם בשנה, אבל אחרי פסח ישנם חגים נוספים וגם חופשת הקיץ מתקרבת אלינו.
לכן אין לנו שום הצדקה ליצור כרגע בור תקציבי ענק שנתקשה לכסות אותו בהמשך. כך למשל, אם ההוצאות הגדולות הקרובות הן בקיץ, זה אומר שיש לנו כחודשיים להתמודד עם החריגות התקציביות. בהתאם לכך ניתן לחשב כמה נוכל להשקיע כל חודש בכיסוי החוב, ולפי זה לראות מה הסכום שנוכל להקדיש למתנות, בילויים, בזבוזים וכו'.
אם האירוע הכלכלי הקרוב מצפה לנו כבר בחודש הבא, זה אומר שיש לנו פחות זמן לכסות את החריגות, לכן גם הסכום שאנחנו יכולים להקדיש להוצאות החג יקטן בהתאם. בכל מקרה חשוב מאוד להבין מה גובה החריגות שנוכל לעמוד בהם ללא מאמץ מיוחד, ולשמור על הגבולות.
בימי החג אנחנו רוצים גם להתנתק משגרת היום, מהישיבות אצל הבוס ומהשיחות עם הלקוחות, משיעורי הבית ומהסידורים הרגילים. זו שאיפה הכי טבעית ומוצדקת שיכולה להיות לבן אדם שמנהל אורח חיים מודרני. אבל אחרי כמעט שבועיים של ניתוק מהעבודה, בילוי עם ילדים ומפגשים עם חברים, חזרה חדה לשגרת היום נראית כמכת חשמל.
אנחנו מתקשים לקום בבוקר ולהתרכז בעבודה, שוכחים דברים ומרגישים מסכנים ומתוסכלים. זה לא אומר כמובן שצריך באמצע החופש לבקר סתם כך בעבודה, אבל חשוב לשמור על המסגרת הבסיסית: לקום וללכת לישון בשעות סבירות, לשלב מנוחה פאסיבית עם פעילות פיזית, כמו למשל טיולים וכו'.