שמו היה וילהלם מאר, גרמני שטבע את המונח ´אנטישמיות´ ותיאר בספרו האנטישמי "ניצחון היהדות על הגרמניות" כיצד הצליחה היהדות ה´בזויה´ להשתלט על גרמניה והעולם. כך לדבריו.
מאר היה אנטישמי חריף מסית ומסוכן שבישר את את האנטישמיות הגרמנית, את הנאציזם ואת משרפות אושוויץ.
הוא גם היה יהודי. יהודי מומר אמנם, אבל יהודי.
יהדות ואנטישמיות אולי לא הולכות ביחד אבל יהודים יכולים להמציא הכל ובכישרון גדול. גם אנטישמיות. כך נפוצה התופעה הקרויה בעגה המקצועית אוטו-אנטישמיות: שנאה עצמית. לוקים בה בעיקר אלה, היהודים, המעוניינים להיות דומים בכל לחבריהם הגויים, גם בשנאתם ליהודי.
יהדות ואנטישמיות לא ממש הולכות ביחד, אבל זה קורה.
שמאל בלי אידיאולוגיה
גם שמאל ואנטישמיות הם לכאורה נוגדים. הגזען הוא לאומן צר מוחין לעומת השמאלן הדוגל בשוויון ובאהבת אדם. איך ייתכן ששני אלה ילכו יחדיו. פרדוקס.
אבל אמר וצודק בכך, העיתונאי גדעון לוי, "יש אנטישמיות בישראל, אנטישמיות שמאלית". גזענות מחפירה דווקא במעוזי השמאל, דווקא בתל-אביב.
שם, בצפון, ברמת אביב הנאורה נרדפים יהודים חרדיים ומוקמים ועדי פעולה נגד יהודים חרדיים רק כי הם יהודים. ודווקא אלה הנושאים את שלטי השמאל בעד הערבים הם אלה שנושאים את השלטים שנועדו לסלק את החרדים מקרבם.
מה שעוד יותר מוזר הוא שגדעון לוי הוא כקול קורא במדבר. אחד אמיץ שרואה את הדברים נכוחה ומעיז לקרוא נגד התופעה של שנאת חרדים.
אבל איפה כל חבריו לשמאל הנזעקים נגד כל פגיעה בערבים. איפה כל המפגינים נגד הגדר, נגד הפגיעה בכל ציפורן של ילד פלשתיני מידה אבנים?
ואולי כמו שתמיד חשדנו אין שמאל בישראל: אותם תומכי שמאל לעולם לא אהבו במיוחד את המיעוטים, ודאי לא את הערבים. הם נטולי אידיאולגיה של שוויון, הם אינם אלא עמוסי רגשות שנאה ליהדות, ששנאתם וסלידתם מיהדותם שלהם עצמם הובילה אותם להתנגד למה שנתפס להם בעיניהם כיהודיות יתר.
הם מתנגדים לרעיונות יהודיים מידי ופטריוטיים מידי כי הם אנשי העולם הגדול כביכול, האוניברסאליים כביכול.
רמת אביב לא תתעורר
ומי שחושב את עצמו כעם ככל הגויים ומאמץ את דרכיהם גם מאמץ עד מהרה את הסלידה מהיהודיות. שנאה שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות המערבית. וכך הם לקו בתסמונת האוטו-אנטישמיות, שנאה עצמית הנפוצה בקרב אותם יהודים הנאורים בעיני עצמם.
מה הפלא אפוא ששנאה זו מופנית באופן טבעי נגד חרדים. נגד אלה שיותר מכל מזכירים כי אנו עם אחר, שונה ויהודי. לא שבדים, לא שוויצרים ולא ממש שייכים לפרינסטון.
טוב עשה גדעון לוי שהקיש בפעמון. אבל סביר להניח שאיש במחוזות ה´ארץ´ ורמת אביב לא יתעורר מכך. ונמשיך לשמוע שוב ושוב הסתה נגד חרדים, פגיעה ואלימות בעיקר בעיר העברית הראשונה: שנאה ללא הפסקה.