מחירי המוצרים בשנים האחרונות הציגו עליה מתמדת שהעיקה על כיסינו. הצורך האמיתי בהוזלת מחירים הוליד קיץ סוער של מחאות, שהוחלף במפתיע בחורף שקט. נדמה שהתרגלנו, הכל זמני, גם מחאה צודקת נגד עושק לאומי.
רשתות השיווק ויצרניות המזון שסומכות על זיכרונו הקצר של הציבור העלו מחירים אף יותר מרמתם לפני המחאה. כך למשל הקוטג''-סמל המחאה-שעלה ברשתות "מגה בעיר" 5.5 שקלים לפני המחאה עולה כיום 5.9 שקלים, גם מוצרי הגבינה האחרים הציגו עליית מחרים מכובדת או שנשארו ברמתם הקודמת.
סקר ד'ה מרקר שנערך לאחרונה העלה כי אין הבדל גדול בין עריכת קניות בבזאר התורכי לבין רשתות שיווק מסוימות, הכל "מסחרה”.
הבדיקה נערכה על סל של 23 מוצרי מזון בסיסיים, וחומרי ניקוי, ברשתות השיווק: מגה בול, סופר סל דיל, מחסני כמעט חינם ורמי לוי שיווק השקמה. התוצאות לא מרנינות, אם בעיצומה של המחאה בתוספת מבצעי החגים הרגשנו כבני מלכים שרשתות השיווק נלחמות עליהם, הרי שגם כאן הכל זמני, מאז המחירים עלו בממוצע בכ- 30%
כשבמגה בול נמדדה העליה החדה ביותר 38%, ולעומת זאת, ברמי לוי העליה הנמוכה ביותר, כש20 מתוך 23 המוצרים שנבדקו היו הכי זולים ברמי לוי.
לא רק רשתות השיווק
חשבתם שרק רשתות השיווק אשמות? בא דו"ח נילסן ומנפץ את האקסיומה.
על פי הדו"ח שפורסם לאחרונה בכלכליסט, לחרם הצרכנים הייתה השפעה ממשית רק על המכירות של תנובה, החברה שהייתה בכותרות לכל אורך המחאה בזכותו של החרדי מבני ברק איציק אלרוב.
הירידה במכירות תנובה הסתכמה באחוז בודד, לא מספיק בהתחשב בעוצמת המחאה.
לעומת תנובה ליצרניות המזון אין תלונות ברוך ה', טרה, שטראוס, אסם ויונילוור הגדילו את מכירותיהן לבין שתיים לשלשה אחוזים.
מה איתנו הצרכנים?
גם בזמן המחאות והחרמות, עם מקדש שבעי כנראה לא עושה חשבון. בקטגוריית השוקולד בדו"ח חלה עליה של15% ל־144 מיליון שקל, וקטגוריית היינות רשמה עלייה של 11% ל־166 מיליון שקל. בקטגוריית המשקאות המוגזים חלה עלייה של 3% במכירות.
לסיכום: המשולש יצרנים-רשתות-צרכנים משובש, אנחנו כצרכנים מחויבים לשמור על כוח הקניה שלנו, ולקנות רק ברשתות הוגנות שלא מחליפות את עורן לפי תדמיתן הציבורית
אלא תמיד שומרת על רמת מחירים הוגנת.
לא נותר לנו אלא לצפות שחרם הצרכנים עוד לא אמר את מילתו האחרונה.