השנה שחלפה היתה בשבילי משמעותית ומלאה בסערות. נראה לי כמו אצל רוב "אחיותיי לנשק" שמג'נגלות בין אין סוף אתגרים בבית ובחוץ. תשע"ח הפכה את המתבגרים שלי למתבגרים יותר ואותי כנראה גם, למבוגרת קצת יותר. פחות צודקת. יותר חכמה.
אירוע משמעותי אחד קשה לי לשלוף, אבל באופן כללי אני מתמודדת בכל החזיתות עם כל מה שאישה עם כיסוי ראש מתמודדת. רכבת הרים של ניסיונות באמונה ושל השגחה פרטית. הגעתי לראש השנה בשלוש מאות קמ"ש, עמוסה בכוונות טובות וגם בטעויות.
הפלא של חודש תשרי תמיד מפתיע אותי. בדיוק כשחשבתי שאני מוכרחה חופש אחרי החופש הגדול, הבנתי שמה שאני צריכה זו התחדשות. והנה. אני מאמינה גדולה בהתחדשות ומתרגשת בכל שנה לקראת "איתחול המערכת" שבא עלי.
אחרי החגים יש לי את הימים היפים הפרטיים שלי - כמו בכל שנה מיד כשהקרנבל המשפחתי מסתיים, אני מוציאה קבוצה לאומן. ראש חודש חשוון באומן הוא הזמן שלי. אי אפשר לתאר כמה אני מתחזקת כבר עכשיו, כשהקבוצה מתגבשת ובכל יום נוספת נשמה חדשה למרקם העדין של הקבוצה שתמריא בעוד שלושה שבועות. אני ממליצה על אומן לכל אישה באשר היא לפחות פעם אחת ומזמינה את כולכן להצטרף אלי.
מאחלת לי ולכל אחיותיי הנשים האמיצות של עם ישראל שנזכה השנה להיות חזקות בתפילה ובאמונה בשביל המשפחות שלנו.
שנזכה להיות לוחמות של אור בעולם של חושך, כל אחת בעולמה שלה, וללכת לאורך כל הדרך עם לפיד בוער של אמונה ביד. אני מאמינה ויודעת שהרבה תלוי בנו הנשים. בענווה שלנו. בכוח התפילה שלנו. ובתקווה שאנחנו נותנות לעולם שמשתקף לנו בעיניים.
להצטרפות לנסיעה לאומן: https://lp.vp4.me/emmr