אחת מהתופעות שכמעט ואינה פוסחת על אף קשר זוגי ובפרט בשנים הראשונות של הנישואין, הוא הקשר בין כלה לחמותה, קשר המחבר או קשר מנתק.
יחסי כלה חמות הם חלק ממכלול היחסים במשפחה, גם אם ננסה להתעלם מהם, השפעתם סמויה או גלויה קיימת, לעיתים רב הנסתר על הגלוי ביחסים מורכבים אלו.
הדבר הנכון ביותר הוא לנסות למצוא דרכי התמודדות שיתקנו או לפחות ישפרו את היחסים ביניהן, בכדי לאפשר אווירה נוחה לשהות במחיצתה.
מהר מאד לאחר החתונה זה קורה, כאילו הופעל שעון לתחרות ריצה בין הכלה לחמותה, מי תשיג ראשונה את ליבו של הבן / הבעל ?
שתי נשים משמעותיות נפגשות בצומת דרכים: האם - החמות שעמלה וגידלה את בנה במסירות רבה, העניקה את אהבתה ודאגתה לטיפולו וטיפוחו ואשר עד עתה בתפילותיה מיללה ופיללה לבורא עולם שיזמן לבנה כלה מהוללה, ושתזכה לחופתו, ובהגיע הרגע המיוחל, היא מוצאת את עצמה נדחקת למקום אחר, צדדי, שלא הכירה.
קשה לה להכיל את שינוי המעמד למקומה, היא ניצבת בתחושות קונפליקט ורגשות מעורבים של שמחה ודאגה, מצד אחד קיבלה מענה לבקשתה, הבן זכה להיכנס לחופתו בשעה טובה, ומאידך, תחושת הקושי לוותר על תפקידה, היא הרי לא ביקשה לצאת לחופשה.
בעוד האם – החמות, מנסה להתמודד ולהכיל את מקומה החדש, אשה "אחרת" - הכלה, ניצבת צעירה ונמרצת למלא את מקום כבודה.
חשש האם - החמות, הוא אך טבעי, היא נוטה באופן טבעי ביותר לעקוב אחר בן טיפוחיה, חוששת שמא יזדקק לעזרתה. זה אינו נובע ממציאות שאינה תקינה, אלא מאותו מקום של קושי אותו היא חווה, חשוב שהאם החמות תבין כי אינה מתבקשת להפסיק לדאוג, אלא תיטיב לעשות אם תדאג בדרך אחרת, חדשה מזו שפעלה עד עתה וברגישות לדמות השותפה החדשה הנוכחת בחיי בנה.
לעומתה, כלתה - אשת הבן, הנמצאת בתקופה רגישה גם כן, מרגישה צורך להוכיח יכולות בתפקידה החדש, עדיין מסתגלת למיזוג החדש בחייה, עלולה לפרש זאת כביקורת ישירה המופנית כלפיה ע"י חמותה, כגון: "אני לא מספיק טובה בשבילה...", "היא אינה מעריכה אותי מספיק...", "היא לא סומכת עלי..." ועוד.
לו רק הייתה הכלה משכילה להבין כי חמותה רוצה להתקרב, אך חוששת, וכשהיא מתקרבת בחשש, היא גם מביעה את רגש דאגתה ובכך מאיימת על יציבות מקומה של הכלה - האשה החדשה.
ובדרך אחרת, לו רק הייתה הכלה לוקחת יוזמה חכמה, עוד לפני שהחמות מתקרבת בהיסוס, מתעניינת ושואלת על בנה ומעדכנת אותה במעט פרטים כי הכל בסדר ב"ה, בכך השיגה רוגע עבור חמותה, תוך כדי שהיא שומרת גם על מקומה החדש שלא יפגע.
הטעות הנפוצה בין כלה לחמות, כאשר שתיהן מנסות "לחנך" אחת את השנייה, כל אחת מתבצרת בעמדת כוח משלה, כאשר הבן / הבעל נמצא בין הפטיש לסדן.
אל תנסי לחנך. הקשבה אקטיבית גם מבלי לשנות את דעתך האישית בנושא הנידון, לעיתים מספקת את הצד השני ובכך גם נמנעת היסחפות למקומות לא רצויים.
כלה וחמות יקרה, נסו לבחון את הדברים מזווית ראייה אחרת, לא מעמדה מבקרת ושיפוטית.
בכל אינטראקציה ביניכן, נסו להבין באמת מה היו כוונת הדברים הנאמרים, שמא לא הובנו נכון. בקשו פרשנות להבהיר את הספק, חשוב לוודא שהבנתן נכון.
על שתי הנשים להבין כי הן אוחזות בשני סוגי אהבה שונים וכאשר כל אחת יודעת את מקומה, לא זו בלבד שלא תצאנה יריבות, יש בכוחן להפוך את הקשר ביניהן לחברות טובה.
כותבת המאמר היא יועצת זוגית, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות.