(צילום: שאטרסטוק)
חופשת הקיץ כמעט חולפת
ואת ליבי דאגה שוטפת
דאגה מפני הדמוקרטיה הנהרסת
דאגה מפני זכות הנשים הנדרסת
סערות החופים הנפרדים
את מנוחתי טורדים
מי יודע מה ילד יום?!
ואולי יהיה כאן איום?!
אולי לא יוותר לי חוף נפרד
אולי הכל יהיה מעורב לעד
לא אוכל לרחוץ כאוותי
כפי רצוני ואמונתי
אולי לא אוכל לקבוע תור לרופאה
כי אין להפלות על רקע מגדר
אולי לא אוכל להצטרף לערב שירה
כי יפסלו לי את האירוע הנפרד
ומתוך כל החששות
עולות התמיהות:
אם דמוקרטיה ושוויון העניין
מדוע נשללת זכותן של נשים מן המניין?
מדוע לא מגיע להן לרחוץ כאוותן?
מדוע לא מגיע להן לשיר כרצונן?
והרי לא שוללים את זכות כל העדה
אף אחד לא כפה עליהן להצטרף להפרדה
ואם ההפרדה היא הבעיה
מדוע יש אפליה?
למה לנו אסור ולהם מותר?
למה דמנו הותר?
אולי נאסור גם אירועים לסטודנטים?!
והרי הם מפלים את האנשים הפשוטים
אולי נאסור אירוע למתכנתים?!
והרי הם מפלים את העובדים האחרים
ואם חופש התנועה היא הבעיה
מדוע יש אפליה?
אולי נתיר להסתובב בשטח צבאי מסוכן?!
כי כל ישראלי ממוצע רוצה להסתובב כאן
אולי נתיר להיכנס לאזורים אסורים בכנסת?!
כי לשם נשמתו של כל ישראלי כוספת
אולי נתיר להסתובב בשטחי איי?!
כי מסקרן אותי לגלות ד' אמות חדשות בישראל
אם הכל שחור ולבן
למה זה אסור וזה מותר?!
אולי נלך על דרך האמצע
נתחשב בסכנות
וגם ברגשות
נתחשב במחויבויות
וגם באמונות
נתחשב בכלל
וגם בפרט
ניתן מקום למעורב
אך גם לנפרד
נאפשר שוויון הזדמנויות
גם לאחרות
גם לאלה שחושבות אחרת ממני
כי זהו ליברל אמיתי!