מושב ראשון: מי צריך 'שעות עבודה' אם התפוקה מעולה?

את המושב הראשון של וועידת אחת ועוד אחת מבית כיכר השבת ובחסות עיריית ירושלים, פתח משה מנס - מגיש התוכנית הכלכלית של כיכר השבת, ובו השתתפו מיכל ברוורמן-בלומנשטיק מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מו"פ, וד"ר יעל גולד זמיר, רופאה, ומנכ"לית embryonics.

הגב' מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. פתחה ואמרה: "ההייטק הוא הקטר שמוביל את המדינה, כדי שמדינת ישראל תהיה מעצמה כלכלית אנחנו חייבים להגדיל את המספר הזה ל-ע15% לפחות. יש מחסור בעובדים בהייטק וחשוב לנו להגיע לכל האוכלוסיות במדינת ישראל. הקמנו אתרים רבים בארץ, ואנחנו מקימים כעת אתר בירושלים כדי להגיע גם לחרדיות ולחרדים".

עוד אמרה כי "שושי ברנדווין דיברה על זה שהיא חולמת שכל האוכלוסיות יקבלו שכר שווה - יש לנו במייקרוסופט מנהלים ומנהלות חרדיים וכולם מקבלים שכר שווה, כי הצורך העסקי שלנו הוא להגיע לכל המהנדסות והמהנדסים הכי מקצועיים שיש ובכללם גם המתכנתות החרדיות".

מנחה הפאנל משה מנס פנה לד"ר יעל זמיר ואמר לה ש"את מגיעה מהצד החרדי הקלאסי, בחורה חרדית שהגיע למקום גבוה בהייטק. תספרי לנו על המסלול שעברת"?

"אני רופאה מהאוניברסיטה העברית, וכחלק מהמחקר צמחנו עד שהגענו לחברת סטארט אפ. מה שאנחנו עושים זה לפתח פלטפורמה של למידה ארוכה שמשפרת את היעילות ואחוזי ההצלחה של טיפולי הפוריות. השותפים שלי הם אנשי אקדמיה בכירים בהייטק הישראלי, ואצלי בחברה יש רוב של נשים עם נציגות יפה של נשים חרדיות, ומן הסתם הנושא קרוב לליבי ומעניין אותי".

"גב' מיכל ברוורמן-בלומנשטיק כמנכ"לית שמגיעות אלייך לראיון נשים חרדיות שמחפשות עבודה, היכן את רואה את הקושי שמצריך פתרון?

"זה מתחלק לכמה רבדים. יש חלקים מהנשים החרדיות שמגיעות עם ההשכלה הנכונה ועם הכישורים הנכונים ואז זה הרבה יותר קל ויש לנו הרבה כאלו. מה שחשוב לנו זה לייצר את הסביבה המכילה שתעזור להם גם להיות מאד מצליחות בעבודה, וגם לשמר את הערכים שאיתן הם הגיעו כי זה מאד חשוב לנו.

אחד הדברים שהשקענו בו בשנה וחצי האחרונות, הוא בהקמת קהילות של עובדים. יש לנו קהילה שמכילה גם את החרדיות וגם את הדתיות, ומאז שהוקמה הקהילה הזאת יש לנו קידום עצום ביכולת שלנו להביא עובדים חרדים, וגם מבחינת אוכל כשר.

הבנו שאנחנו צריכים כשרות למהדרין, הבנו שאנחנו צריכים לוודא שהמבנה יותר ידידותי לצרכים, יש לנו חדרים של נשים עם ילדים עם הפרדה אם צריך, יש לנו בתי כנסת כדי שיהיה אפשר להתפלל, והקהילה הזאת מאד אקטיבית ומגיעים עם רצונות מיוחדים וזה מאד יפה. עשינו מפגש לקהילה יחד עם בני ובנות הזוג והזמנו את יונתן רזאל ועשו שם סיום מסכת תענית. יש לנו רצון לעזור וזה פשוט נפלא כי כל הצדדים יוצאים נשכרים.

שוחחתי עם נשים שעבדו בהייטק, והם כן דיברו איתי על אתגרים של הבית מול המשרד ואני רוצה לשאול אותך יעל איפה את כאחת שנמצאת במקום הזה רואה את האתגרים או את המקומות שבהם לא מבינים אותך. איפה את מרגישה שהכשרות טובה אבל זה לא מספיק?

"באמת הטבעונים עשו עבודה טובה לחרדים מבחינת כשרות... אבל אם נדבר על הנשים היותר צעירות שיש להן הכשרה אבל הן לא מוכנות לעבודה. נתחיל בבית חרדי מהמיינסטרים של בנות שלא גדלו בבית עם מחשב עם משחקים, הן לא נתקלו בבעיות גלישה ולא רגילות לשוחח בווטסאפ.

הן לא מכירות את השפה של עולם המחשבים, וזאת שפה לעצמה. למרות שיש המון הדרכה ופרויקטים באמת חשובים - עדין יש איזשהו פער תרבותי שמייצר חוסר תרבותי ואני רואה את זה בראיונות עבודה. ואם מכירים מלכתחילה את פערי התרבויות זה מקל מאד על האפשרות שלהם להצליח.

זה כמו לדבר עם מישהו שלא דובר את השפה שלך, והידיעה עצמה מקלה מאד על ההתמודדות. כדי לתת לאשה חרדית לבטא את הידע המקצועי שלה צריך לדבר אתה בשפה אחרת, אולי פשוטה יותר - כדי לתת לה לבטא את עצמה בצורה יותר מקצועית וכדי לתת למעסיק את ההזדמנות להבין מי מתוך המועמדות הן באמת בעלות פוטנציאל גבוה.

גב' מיכל ברוורמן-בלומנשטיק: שאלת על התאמה מבחינת שעות עבודה - אצלנו לא חשוב שעות העבודה אלא התפוקה, עבדנו במודל ההיברידי עוד לפני הקורונה, ואני מציעה למעסיקים לדרוש תפוקה ולא זמני עבודה. יכול להיות שמישהי פתרה בעיה בכמה שעות ספורות אחרי שהילדים כבר ישנים, ואין לי שום בעיה עם זה.

הנושא של שעות עבודה מטריד כל אחת ולא רק נשים חרדיות, לא משנה לי מאיזה מגזר או מגדר מגיעים העובדים, מה שחשוב זה לתת להם את הסביבה הטובה ביותר עבורם".

את המושב סגר דדי (דוד) פרלמוטר, יו"ר הוועדה להון אנושי להייטק, ואמר שבשל המחסור בעובדים בהייטק המדינה השקיעה בעשורים האחרונים מאמצים רבים בהכנסת אוכלוסיות של עולים ומגזרים נוספים כמו המגזר הערבי והרוסי, וכעת בשנות ה-2,000 המדינה משקיעה בסיוע לחרדים להיכנס לעולם ההייטק.

הוא דיבר על הפערים המקשים על נשים חרדיות להשתלב בצורה טובה בהייטק, הקשיים והתובענות של עולם ההייטק, ועל פערים בכישורים הרכים שבמקרים אחרים נלמדים במקומות אחרים בצורה שונה יותר.