יחד באמונה לניצחון

מניחים תפילין עם חיילים (צילום: אברהם קטנוב)

1. מהפתעה להשמדה

הימים שחלפו מאז המתקפה הרצחנית בשמחת תורה חשפו לפנינו את גבורת הלוחמים ואת הניסים הכבירים שבזכותם הצלחנו לבלום את המתקפה ולהשמיד את נחילי המחבלים שזרמו לכל אזור עוטף עזה.

צריך שיהיה ברור: הותקפנו בידי צבא מאומן היטב ומצויד בנשק קטלני ומתוחכם. המתקפה תוכננה היטב בידי צבא איראן, והאויב לא דיי שתפס אותנו מופתעים, אלא פעל להשמיד את כל מערכות ההתרעה והקשר ולהציב חסימות בצירים שמהם צפויה להגיע תגבורת.

בתנאים הקשים האלה, העובדה שהצלחנו להפוך את הקערה על פיה, לחסל את האויב, לשחרר את הבסיסים והיישובים שנכבשו – היא הישג בלתי-נתפס. כגודל המכה, גודל הנס והגבורה, כי היה יכול להיות הרבה-הרבה יותר גרוע.

2. רוע שדינו אחד

פרשת השבוע מספרת על עולם שהשחית את דרכו – "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס". זה היה רוע שאינו ניתן לתיקון, ודינו היה אחד – "וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". אחרי המבול הקב"ה הזהיר את נח ובניו על שפיכות דמים, וקבע כי לרוצחים אין זכות לחיים – "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ".

לנגד עינינו קמה כאן תרבות של רצח ושל רוע מפלצתי. נכון עשו מי שמיתגו את חמאס כנאציזם או כדאעש. זה רוע שאי-אפשר להשלים עם קיומו, והאנושות חייבת להעבירו מן העולם. אין כאן מקום לרחמים ולחמלה. חכמינו כבר קבעו כי מי שמרחם על אכזרים, סופו שהוא מתאכזר על רחמנים.

זה בדיוק מה שקרה לנו. ריחמנו על 'אזרחים' כביכול, ושכחנו שרובם ככולם שותפים לאותה תאוות רצח, ושהם ששים להקריב את בניהם על מזבח צימאונם לדם יהודים. עכשיו חייבים לאטום את הלב ולהשמיד את כל לוחמי החמאס-דאעש ואת כל תומכיהם, בדיוק כפי שנהגנו בנאצים ובעוזריהם.

3. עד הסוף

פעמים רבות זעק הרבי מליובאוויטש על רפיון ההנהגה, שמתחילה בפעולה 'ניתוחית' ועוצרת אותה באמצע, בלי לסיים את המלאכה. זה המקור לכל הצרות, אמר בכאב עצום.

נקווה ונתפלל שעכשיו כבר הכול מבינים שאי-אפשר להתפשר על חצי עבודה, ושחייבים לחסל את החמאס ותומכיו ולהעבירו מן העולם, ולכל הפחות לסלקו מגבולנו. זה יהיה מסר חד וברור לאויבינו, ויבטיח את השלום ואת הביטחון למען עתידנו.

4. פשוט לסגור

העם כולו התאחד. רואים את האחווה בקרב חיילי המילואים והעורף. כולם מגויסים יחד, כאיש אחד בלב אחד, למשימה הקדושה של ביעור הרוע מן הארץ. אבל הם אומרים שוב ושוב שיש דבר אחד שכואב להם – המשך השיח המפלג בתקשורת.

כל-כך עצוב שבשעה שהעם כולו מתגייס למערכה, חלקים בתקשורת מגויסים גם הם – להמשך קמפיין הפירוד והשיסוי. ספק אם גורמים אלה ישתנו, אבל אנחנו יכולים להציל את נפשנו – פשוט לא לצרוך תקשורת כזאת. לא לקרוא, לא לראות ולא לשמוע.

זו השעה לחזק את רוח העם ולהפיח בו אמונה ורוח ניצחון, וה' יהיה בעזרנו ונצליח להכריע את אויבינו ולהביא ניצחון גדול לעם ישראל.

(באדיבות שיחת השבוע)