דף סב
*מקצת טומאה בגברי ובבשר. *חילוק לשמו מאוכלין.
א. אמרינן דמקצת טומאה לא פסלה, ומפרשינן אי איירי בטומאת גברי או בטומאת בשר 1. ברישא דאמרינן שמקצת טומאה אינה פוסלת לא מדובר בטומאת גברי דא"כ מ"ט פשיטא ליה בערלה טפי מטומאה, אלא בטומאת בשר וכגון שנטמא אחד מהאיברים דהשאר נאכל. 2. בסיפא אמרינן שטומאה לא נוהגת בכל הזבחים קשיא דאינו בטומאת בשר אלא בטומאת גברי שמשלחין קרבנותיהן, ומתרצינן דשֵם טומאה פריך או דה"נ איירי בטומאת בשר וקאמר דבפסח אם נטמא הבשר והחֵלב קיים בפסח זורק את הדם משא"כ כל הזבחים. 3. בסיפא דסיפא אמרינן שטומאה הותרה מכללה וע"כ זהו בטומאת גברי, ותירץ ה"נ שם טומאה פריך, או דאיירי בטומאת בשר דפסח שבא בטומאה אף נאכל בטומאה משא"כ כל הזבחים.
ב. השוחט לשמו ושלא לשמו פסול ומאידך לאוכליו ושלא לאוכליו כשר, והטעם דלשמו 1. פסולו בגופו. 2. א''א לברר איסורו, ולרב אשי היינו הך. 3. ישנו בצבור כביחיד. 4. ישנו בארבע עבודות.
שאלות לחזרה ושינון
א. מקצת טומאה לא פסלה איירי בגברי או בבשר (3)
ב. החילוק בין לשמו לבין לאוכליו (4)