דף כה
*נאמנות לטהרה.
א. נאמנות לטהרה 1. נאמנות עם הארץ על טהרת יין ושמן לקודש ביהודה כל השנה אבל בגליל א''א משום רצועה של כותים המפסקת, וא''א בשידה כרבי דאהל זרוק אינו אהל, וא''א להביא בכלי חרס המוקף צמיד פתיל דאינו מציל בקודש וחטאת אלא רק במים המקודשים, והא דהחברים טיהרו בגליל למקדש יועיל רק לכשיבא אליהו ויטהרנה. 2. בשעת הגיתות והבדים נאמנים על התרומה, והא דאמרינן דע''ה הגומר את זיתיו ישייר קופה שלא יכשירנה ויתן לעני כהן היינו באפלי, ובעי למימר דזהו בגלילא ודחי דלגבי תרומה הגליל ועבר הירדן דינם כיהודה. 3. עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית תרומה לא יקבלנה אבל מניחה לגת הבאה ובעי בעבר וקיבל, ומייתי דחבר וע''ה שירשו את אביהם ע''ה שורף את היבש ש''מ דאין להניח לגת הבאה, ודחי בדבר שאין לו גת ואינו משתמר עד לרגל. 4. אם אמר הנחתי בחבית רביעית קודש נאמן, ומייתי שבודקין ומועיל לנפח בבית הפרס רק לעושי פסח ולא לאוכלי תרומה כיון דחכמים העמידו דבריהם במקום מיתה או ולא במקום כרת, ופליגי בבדק לפסחו אי אוכל בתרומה ומוכחינן ממשנתינו דאמרינן מגו דמהימן אקדש מהימן אתרומה.
שאלות לחזרה ושינון
א. נאמנות לטהרה (4)