דף יא
*אחרי שהוטמאה. *צרת מחזיר גרושתו.
א. דרשת קרא אחרי אשר הוטמאה 1. לר"י בן כיפר אתי למימר שמותר להחזיר גרושתו לאחר שנתארסה דאיכא הויה בלא אישות, ורבנן אסרי. 2. לרבנן אתי לאסור סוטה שנסתרה, להו"א ש"מ דאף בספק נחשבת טמאה ודחינן דאיירי שנבעלה ואתי לחייב בל"ת, ולריב"כ אפילו בזנאי ליכא לאו דהויא אישות בלא הויה.
ב. האיבעיא בצרת מחזיר גרושתו משנישאת, לל"ק לריב''כ פשיטא דאסורה דהלאו נאמר בה והבעיא לרבנן אי אין מקרא יוצא מידי פשוטו או דאיעקר, ולל"ב לרבנן ודאי איעקר ושרי והבעיא לריב''כ האם רק בניה אינם תועבה או שגם צרתה. והראיות 1. נפלו לפניו כשרה ופסולה מייבם לכשירה, מאי לאו פסולה לו דהיינו מחזיר גרושתו ש"מ דמיבם את צרתה, ודחי פסולה לעלמא ומשום לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם. 2. אמרינן דהיא וצרתה חולצת, ודחי תריץ היא חולצת וצרתה אף מתיבמת.
שאלות לחזרה ושינון
א. דרשת הפסוק אחרי אשר הוטמאה (2)
ב. האיבעיא בצרת מחזיר גרושתו משנשאת, והראיות (2)