כל אירועי ה-100 שנה האחרונים סובבים סביב התנגדות הערבים הישמעלים ליישוב יהודי בארה"ק. אך בחודשים האחרונים הצליחו בעוונותינו לעורר את חמת כל העולם עליהם.
כידוע נושא זה מובא במפורש בזוהר פרשת וארא ר״ג:
"וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבני ישראל לאתבא לדוכתייהו, עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל.
וזמינין בני ישמעאל לאתערא קרבין תקיפין בעלמא, ולאתכנשא בני אדום עלייהו, ויתערון קרבא בהו, חד על ימא וחד על יבשתא וחד סמוך לירושלם, וישלטון אלין באלין, וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום. בההוא זמנא יתער עמא חד מסייפי עלמא על רומי חייבא, ויגח בה קרבא תלת ירחין, ויתכנשון תמן עממיא ויפלון בידייהו, עד דיתכנשון כל בני אדום עלה מכל סייפי עלמא, וכדין יתער קודשא בריך הוא עלייהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לד ו) כי זבח לידוד בבצרה וגו'"
ספר הזוהר הוא בעצם דברי התנאים הקדושים, ממש כמו ששה סדרי משנה שמלקטים את כל דברי התנאים. אלא שספר הזוהר התגלה שנים רבות אחרי שנכתב.
מה בעצם עומד בבסיסו של ספר הזוהר?
קודם כל נתחיל בכמה ציטוטים מספרי חכמי ישראל:
"בשנת תצ"א בקיץ היה גזירות נוראות מאת האפיפיור של אותו הזמן, ואחת הגזירות היה לבער ספרי התלמוד של בני ישראל. ומובן כי זה היה צרה נוראה מאד, וכל גדולי ישראל עסקו בזה האיך לבטל הגזירה. והגאון ר"י באסאן רבו של רבינו (רמח"ל זיע"א) שאל את רבינו לבאר לו סוד הענין שיהיה כח כזה להסטרא אחרא נגד התורה: ורבינו השיב לו בביאור מספיק סוד כל הענין, וכן כותב לו רבינו כי הוא ראה זאת מקודם והקדים רפואה למכה, ותיקן בהישיבה שלו שילמדו ספר הזוהר ותיקונים וזוהר חדש בלי הפסק מעלות השחר עד צאת הכוכבים. (ירים משה, תקנות ראשונת, אות י"ד)
"הנה מבואר שהחיבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז וכו', עד שיבא הדור האחרון בסוף הימים שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבוא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו אשר זה תהיה סבה קרובה לביאתו, וזה שאמר ובגינה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' כדי שבזכות זה יגאלו ישראל, כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקב"ה לקדשם בדם פסח ובדם מילה, וכן גאולה העתידה לא יהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה" (ספר שני לוחות הברית, עשרה מאמרות ,מאמר ראשון.)
ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד'-יח'), ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי, יש לומר בריש גלי ע"ד דאיתא בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר) בספרא דא יפקון מן גלותא, וזהו שמרומז בפסוק 'ובני ישראל יוצאים' היינו מן הגלות כנ"ל, 'ביד רמה' ותרגומו בריש גלי, "בריש" ר"ת ר'בי ש'מעון ב'ר י'וחאי "גלי" כשיתגלה ספרו הקדוש ספר הזוהר אז בדא יפקון מן גלותא, והבן. (דגל מחנה אפרים פרשת בשלח)
העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם, ועיקר הגאולה תהיה בלימוד חכמת הקבלה. (הגאון מוילנא אבן שלמה פ"ח)
רבינו יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט כתב לבניו שילמדו את הזוהר הקדוש כל שבוע, וכך כתב בצוואותו:
"תלמדו בכל יום דף או עמוד ש״ע או״ח. ותראו שתהיו בקיאים בו בהדינים היטב כי רוב דיני או״ח מזדמן לאדם בשעה שא״א לאדם לעיין ולשאול לחכם וכבר חברתי בזה סדר תפלה עם כל הדינים כדי לזכות נשמתי. גם בכל שבת תקבעו ללמוד שיעור בזהר הקדוש וכל מה שתלמדו תחזרו ותשנו תיכף כי מלימוד פעם א׳ אי אפשר לזכור כדאמרינן במסכת עירובין נ״ד לא יחרוך רמי׳ צידו לא יחרוך ציד הרמאי"
אמנם אין לנו עסק בנסתרות, אך אחד ממכוני המחקר להדפסת ספרים, מכון המאו"ר הוציא את ספר הזוהר בהוצאה חדשה בעריכת חבר תלמידי חכמים – 26 כרכים עם ביאור צח ונפלא בשפה ברורה ונעימה, ערוך ומלוקט מכל מפרשי הזוהר עם הקדמת תוכן הענין בקצרה לפני כל ענין וענין ומשולב בו לשון הזוהר כולו באותיות מודגשות ומנוקדות עם ליקוט מכל דברי גדולי הדורות הקרובים לפשט שנתחברו מאז ועד ימינו בעיון ובהרחבה.
העיסוק בספר הזוהר הופך למרתק ומעניין עם ארגז הכלים שהעמידה לרשותינו הוצאת ספרים זו.