עם צאת השבת, התקבלה הידיעה המצערת על פטירתו של הגאון החסיד הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ע"ה. המנוח ע"ה, מחשובי וזקני חסידי חב"ד ליובאוויטש, נלב"ע בליל שבת קודש שבעה עשר בתמוז, לאחר שלא חש בטוב בתקופה האחרונה, ועקב כך שהה בבית הרפואה ביקור חולים הסמוך לביתו, בירושלים.
המנוח נולד בכ"ז באייר תרפ"ג בלייפציג בגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו פראדל פאני (כהן) ע"ה זילברשטרום.
בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי יצחק אלחנן ווסרמן הי"ד, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' דוד משה ליברמן.
בתקופת מלחמת העולם השניה הצטרף לקבוצת נערים שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל הגה"ח ר' זלמן שניאורסאהן ע"ה. שם התקרב לעולמה של ליובאוויטש יחד עם שאר הנערים שלמדו שם, וחוו יחדיו את מוראות ואימי המלחמה, נערים שהפכו לידידי נצח, ומהם: הרב נחום אברהם יעקובוביץ', הרב חיים מנחם טייכטל, הרב דוד משה ליברמן, הרב אליקים אוהר, הרב צבי צאלער, ועוד.
לאחר המלחמה, הקים ר' זלמן שניאורסאהן במסירות נפש רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת.
הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, שהאדמו"ר זצ"ל בעת שבא לשהות עם אמו הרבנית חנה ע"ה כשלושה חודשים בשנת תש"ז בפאריז, ביקר במוסדות. באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.
הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם [ובמיוחד] בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. 2) לנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.
עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות בי"א שבט תשי"א - הקמת רשת בתי הספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות המכובדות בעיר התורה והחסידות בני ברק, מהמשפחות המקורבות לגאון ה'חזון אי"ש' זצ"ל.
מברק מיוחד של 3 מילים מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע אישר את סגירת השידוך. תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, הלא הוא לימים מרן כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א. גם השר והמשנה לראש הממשלה ר' אליהו ישי שיחי' נמנה על תלמידי מוסדות אלו.
בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי. כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב דוד חנזין ע"ה, הרב זושא וילימובסקי ע"ה ועוד, פתחו במסירות נפש בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.
הרב זילברשטרום כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצלו עד היום.
באחד ממכתביו, במסגרת ההכנות לקראת שנת הלימודים של שנת תשי"א ביקשה הנהלת הת"ת להרחיב את המוסד ולהכניס בו שיפורים שונים.
הרב זילברשטרום, ציין כי בתלמוד תורה לומדים כמאה וארבעים תלמידים בשמונה כיתות, ו"פרטים נוספים אפשר למצוא, אם נחוץ, במכתבי אל כ"ק אדמו"ר הכ"מ מי"ז כסלו ש.ז.".
מתחת לחתימתו ציין הרבי חץ וכתב מילים נדירות: "יר"ש בתכלית".
●
משך שנים רבות עסק במסירה ונתינה במוסדותיו הק' של הרבי, ואף לאחר שעזב את משרת הניהול עקב גילו הרם, המשיך להיות מחנך ומרצה, מורה ומגיד שיעור, לאלפי תלמידים ותלמידות, ברחבי ארץ הקודש.
משך שנות חייו העמיד עשרות אלפי תלמידים, ובחינוך בני ובנות ישראל עסק במסירות נפש במשך כל ימי חייו, ואף זכה שכל בניו ובנותיו עוסקים בחינוך במסגרת מוסדותיו של הרבי, בארה"ק וברחבי תבל.
משך שנים רבות קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת העתיק 'בעל התניא' בשכונת מאה שערים, שם שתה בצמא את דבריהם של המשפיעים הדגולים ר' שייע ליפקין ע"ה, ר' דוד גולדברג ע"ה, ר' משה וובר ע"ה, ר' אברהם צבי הכהן ע"ה, ויבלחט"א ידיד נפשו ר' שמעון יעקובוביץ'.
מאז יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי, קבע שיעור חברותא עם ר' שמעון שיחי' יעקובוביץ, ויחדיו היו צוללים לעומק הלימוד של שלושת הפרקים, בחריפות ובגאונות. במשך השנים פרסם בבימות שונות, חלק מהחידושים שהתחדשו תוך כדי לימוד זה, ולימים אף קובצו בספר 'מן המעיין'.
כיון ששורש משפחת אביו מהעיירה בריסק, הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.
במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי ראש המזכירות של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב ע"ה, ועד ליומו האחרון היה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.
מאות אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה, במסע ההלוויה שהתקיים במוצאי שבת קודש, מבית ההלוויות שמגר להר הזיתים.
הותיר אחריו את רעייתו תבלחט"א מרת מרים שתחי', בתו הבכורה מרת אסתר שוחט, טורנטו; הרה"ת ר' בנימין נחום, ירושלים; הרה"ת ר' טוביה, ירושלים; הרה"ת ר' יוסף יצחק, לוד; הרה"ת ר' חנוך העניך, כפר חב"ד; הרה"ת ר' דוד, כפר חב"ד; מרת חנה גינזבורג, חיפה.
בני המשפחה יישבו שבעה בבית המנוח, רחוב אביגדורי 6, ירושלים.