אנוכי שמי ה' - הפיוט שמבקר פעם בשנה

(צילום: שאטרסטוק)

השבת נקרא את פרשת יתרו בה, בין השאר, מופיעים עשרת הדברות. להימצאות עשרת הדברות בפרשת השבוע השפעה מועטה על שירת הבקשות. היא באה לידי ביטוי בעיקר בשירת שני הפיוטים החותמים את סדר הבקשות 'ידיד נפש ו'אגדלך אלוקי כל נשמה' במקאם חוסייני - המקאם בו מתפללים את תפילת שחרית בשבת פרשת יתרו.

שירת הבקשות כפי שראינו בעבר, מכילה פיוטים רבים העוסקים ביום השבת, בסגולותיו ומעלותיו, במצוות שמירת השבת ואפילו כאלו המפרטים את הלכות השבת ('אליו מי הקשה' מאת ר' אברהם אבן עזרא בו עסקנו לפני מספר שבועות). בחלק מהפיוטים ניתן למצוא גם אזכורים לדיבר "זכור את יום השבת לקדשו..." בין-השאר בפיוט 'יה קדוש יושב תהילות' "ברך אלי זאת החברה; אשר היא מפז יקרה; בזכות שבת החמודה; בדברות עשרה" ב'יום זה שירו לאל' "על כן הוא ציווה זכור ושמור.. " בפיוט 'דרשתי את שם ה' ' "דיברות עשרה נשמור; עם מצוות זכור ושמור.." ועוד.

לעומת זאת, קיים רק פיוט אחד בסדר הבקשות העוסק באופן מובהק ובלעדי בעשרת הדברות "אנוכי שמי ה'" (סימן: אני דוד דיין חזק) והוא אשר מהווה את התזכורת המשמעותית ביותר לפרשת השבוע ועשרת הדברות שבתוכה.

אנכי שמי ה'

אָנֹכִי שְׁמִי ה' אֲשֶׁר נִגְלֵיתִי בְסִינַי

צִוִּיתִי לְעַם הֲמוֹנַי. לֹא יִהְיֶה לְךָ עַל פָּנָי

נוֹקֵם עָוֹן אָב עַל בָּנִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים

לְעוֹבְדֵי פֶסֶל וְשׁוֹנִים. זוּלַת אֱלֹהִים ה'

יְשַׁלֵּם לָהֶם פָּעֳלָם שַׁדַּ-י צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם

גָפְרִית אֵשׁ אַמְטִיר בִּגְבוּלָם. כָּל נוֹשֵׂא שָׁוְא שֵׁם ה'

דּוֹרְשֵׁי הָאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ זִכְרוּ שַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ

וּמְשַׁמְּרוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ. יֵרָצֶה לִפְנֵי ה'

וְאֶת אָב וָאֵם תְּכַבֵּד וְאַל תְּהִי כְּשֶׂה אוֹבֵד

לֹא תִרְצַח וְלֹא תְאַבֵּד. כָּל נֶפֶשׁ בָּרָא ה'

דַּרְכֵיכֶם אַתֶּם הֵיטִיבוּ לֹא תִנְאֲפוּ לֹא תִגְנֹבוּ

וּלְעוֹלְמֵי עַד לֹא תָשׁוּבוּ. מֵאַחֲרֵי אֵל ה'

דְּרָכַי שְׁמֹר וֶחְיֶה וְעֵד שֶׁקֶר לֹא תִהְיֶה

וְלֹא תַחְמֹד כְּכָל גוֹיֵי. כִּי הֵם לֹא בָחַר ה'

יוֹם שַׁבָּת בּוֹ תָנוּחַ עוֹלַת תָּמִיד לִזְבֹּחַ

וּבוֹ תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחוֹחַ. קָרְבָּן הוּא לַה'

יַיִן מָתוֹק בּוֹ תְקַדֵּשׁ בְּיוֹם שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ

וְדִבְרֵי תוֹרָה תְחַדֵּשׁ. לְרָצוֹן לִפְנֵי ה'

חָזָק לְשִׁמְךָ מְיַחֲלִים חֲצוֹת (בְּעוֹד) לַיְלָה מְהַלְּלִים

"אנוכי שמי ה' " (מקאם נהוונד) מופיע כחלק מהרצף בו אנו עוסקים בשבועות האחרונים - הרצף במקאם נאוו'ה (ברובו) המוביל אל מחצית הסדר. הפיוט, בן עשרת הבתים, עוסק ברובו בתיאור ופרוט עשרת הדברות ובשלושת בתיו האחרונים ביום יום השבת באופן כללי יותר. ייתכן כי דווקא בשל נושאו הייחודי של הפיוט הוא זוכה ליחס מקפח במידת-מה, שכן, בחלק גדול מהשבתות מדלגים מעליו אל הפיוט שאחריו והוא זוכה להיות מושר רק בשבת פרשת יתרו. מצד שני אולי דווקא זה מעניק לו איזשהו מקום של כבוד כי דרכו למעשה מציינים את אזכור עשרת הדברות בפרשת השבוע.

פיוט זה הוא אחת הדוגמאות הבולטות להבדלים אשר נוצרו עם השנים בשירת הבקשות בין הקהילות החלביות ברחבי העולם (בעיקר אמריקה) לבין אלו הישראליות-ירושלמיות. בקהילות החלביות שרים את הפיוט בשני לחנים (המשמשים כיחידה אחת) בעלי אופי פשוט וקליל-יחסית במקאם ביאת, כאשר הם מתחלפים לסירוגין בין בתי הפיוט השונים. בירושלים לעומת זאת מושר הפיוט בלחן איטי ועמוק יותר במקאם נהוונד. כפי הניתן לשער הקהילות החלביות הן המשמרות את הלחן המקורי על-פיו נכתב הפיוט ואילו הלחן הנהוג בירושלים הוצמד לו במהלך השנים לאחר הגעת מנהג שירת-הבקשות מחלב לירושלים בראשית המאה העשרים.

הגרסה החלבית בביצוע פייטני הקהילה בניו יורק:

הקהילות החלביות שמחוץ לישראל, למרות הגירתם מארץ מוצאם, שימרו את זהותם העדתית ומתוך כך גם את מסורותיהן ומנהגיהן בתחומי החיים השונים ובכלל זאת נוסחי וניגוני התפילות והפיוטים. בניגוד לכך יוצאי חלב אשר עלו ארצה התערבבו עם השנים עם קהילות אחרות, השפיעו מאד על עולם הפיוט והתפילה ה'ירושלמי' אך במקביל גם הושפעו מהסובב אותם, מה שנתן פתח לשינויים כאלו ואחרים במסורתם המקורית.

סיבה נוספת והגיונית לא פחות להערכה כי הלחן המקורי הוא זה הנהוג בקהילות החלביות הוא ההתאמה (או חוסר ההתאמה) בין מילות הפיוט למנגינות השונות. הלחן ה'חלבי' תואם בצורה מיטבית את מבנה הטקסט ונדמה כי על-פיו נכתב הפיוט. הלחן ה'ירושלמי' לעומת זאת "לוקה" בחוסר התאמה קיצוני אליו.

הלחן הירושלמי, הקלטה ביתית:

כפי שנוכל לשמוע בהקלטה המצורפת, אל מילות הפיוט נוספו בלחן הירושלמי מילים והברות אשר ברור שאינן חלק ממנו. המילים 'חי חי' אשר אינן מופיעות בגוף הטקסט מקדימות את שירת המילים 'אנוכי שמי' הפותחות אותו ומאוחר יותר אף יופיעו שוב בנקודות נוספות. במהלך השירה נוכל לשמוע גם את המילים 'ג'נים' 'אמאן' ו'אמאנם' המשמשות לרוב בשירים בשפה הטורקית (מה שכנראה מצביע על מקור הלחן) וללא ספק אינן חלק מטקסט הפיוט.

בנוסף לתוספת המילים נוכל לשים לב כי עלמנת להתאים את הלחן לטקסט יש צורך בחזרה על מילים ולעיתים חלקי מילים ממנו. לאור כל זאת אין ספק כי מדובר פה ב'הלבשה' של לחן על טקסט ולא בכתיבת טקסט ללחן קיים כפי שנעשה בדרך-כלל.

אי ההתאמה בין הלחן הירושלמי לטקסט היא גם הסיבה לכך כי הבית הראשון בפיוט הוא היחיד אותו שרים בירושלים, שכן בשאר הבתים כמעט בלתי ניתן לבצע ה'הלבשה' בלי לשבש את הטקסט באופן חריג.

תופעה נוספת באשר ל'אנוכי שמי' היא חוסר האחידות המוחלט בדרך ביצועו וריבוי הגרסאות לו הוא זוכה. כמעט בלתי ניתן למצוא שני ביצועים זהים לגמרי לפיוט. ריבוי התוספות לטקסט והשכיחות הנמוכה בו הוא מושר יצרו שלל גרסאות שונות ומשונות לשירתו (ייתכן כי זוהי הסיבה לכך שבפרויקט הקלטת הבקשות 'מזמור שיר ליום השבת' מבוצע הפיוט ע"י הפייטן משה חבושה לבדו ולא בקבוצה כמקובל).

למרות כל זאת 'אנוכי שמי' הוא ללא ספק אחת הפנינים המיוחדות בשירת הבקשות. עצם העובדה כי מגיעים אליו רק אחת לשנה וגם אז לפרק זמן שלא עולה על כדקה וחצי, יוצר איזושהי תחושת געגוע תמידי אליו. ניתן לומר כי תחושת הגעגוע תואמת גם הרגש העולה מאופי הלחן וכך, כאשר מגיעים אליו בפרשת יתרו מספקת שירתו מענה הולם לה.

זו ככל הנראה הסיבה לכך כי בירושלים, למרות כל המתואר לעיל, דבקו דווקא בלחן הזה וככל הנראה לולא דוחק הזמן המאלץ לוותר על חלקים מהסדר וללא שיוכו לפרשת יתרו, היה זוכה הפיוט להיות מושר מדי שבת בשבתו, כראוי לו.

סדרת טורי הבקשות - שחר אבקשך:

• שחר אבקשך: שירת הבקשות שלא הכרתם
• שחר אבקשך - הפתיחות ותפקידן בבקשות
• שחר אבקשך: הבקשות הן בית ספר לפיוטים
• שחר אבקשך - טקסט או מוזיקה מי ינצח?
• פתיחות - אז יש מנגינה או אין מנגינה?
• שחר אבקשך: חשבון הנפש של הבקשות
• שחר אבקשך: הפתיחה הקצרה והזועקת
• "כמה אלוקיי" - אחד משיאי שירת הבקשות
• שחר אבקשך: 3 הפיוטים עם אותה המנגינה
• שחר אבקשך: "הדרבי הקדוש" של הבקשות
• שחר אבקשך - רצף שמונת פיוטי השבת
• "יום קדוש ומבורך" - פסגת שירת הבקשות
• "שיר חדש" - סיפור ההצלה בשירת הבקשות
• 'אליו מי הקשה' - הפיוט 'הקצר' הארוך ביותר
• שחר אבקשך: איך בוחרים מקאם לבקשות?
• "יודוך מלך": החידה - לחן אחד או שניים?