כל איש עסקים, יזם מצליח, איל הון או קרן פילנתרופית בארץ או בחו"ל, נאלצים להתמודד מדי יום עם עשרות בקשות לתרומות ומענקים מצד עמותות וארגוני צדקה המקדישים את פעילותם למען ילדים, חולים, קשישים, רעבים, נוער בסיכון או לחלופין למען מטרות כמו השכלה גבוהה, מחקר, מוזיאונים ודומיהם.
השאלה הנשאלת היא מי יהיה ראוי ביותר לרכוש את ליבם, אמונם וכיסם של אילי ההון או בעלי קרנות הצדקה השונות?
מסתבר, שגם בתחום חשוב זה, השיטה לגיוס כספים בעמותות דתיות וחרדיות בפרט, הינה גיוס כספים שמבוסס על אורנטציית ה"שנור".
שיטה זו מבוססת רובה ככולה על "הצגה של איש אחד" המרכז אצלו את כל הידע, הקשרים, ה"כתובות", והשמות הרלוונטיים, וכמובן המקבל שכר בסיס גבוה ביותר וכן אחוזים גבוהים מאוד עבור עבודתו המאומצת בהחלט.
את המעלה בשיטה הזאת, ניתן לראות בכך שהוא "מספק את הסחורה" לעמותה, הווי אומר: הרבה כסף, מזומן ומיד.
הלחץ בו עובדת העמותה, הקושי היומיומי והחובות הכבדים, מתגמדים לאור תחושת הסיפוק וההצלחה של "סחיבת" הארגון עוד חודש באופן מתפקד.
הבעיה בשיטה זו היא, שלפעמים ההצגה נגמרת. מכל סיבה שלא תהיה (התפטרות/מחלה/חוסר יכולת) ואז הארגון נשאר מול שוקת שבורה בכל הנוגע לגיוס הכספים, מה שמותיר עשרות של מקבלי משכורת בארגון ומאות נתמכים בשרותי הארגון – מול קושי עצום המאיים לכלות את כל מה שנבנה בהרבה יזע ועמל במשך שנים.
אם כן, נראה כי שיטה זו יעילה כל עוד היא "עובדת". הווי אומר, כל עוד המתרים (השנורר) מצליח להוציא משהו מהמגע הרופף שנוצר בין התורם למתרים וכל עוד הוא הצליח למשוך את תשומת לבו, באופן שבו התורם הסכים לפתוח את כיסו ולתרום לעמותה אבל יחד עם זאת, התורם ייחל לרגע שבו ינותק המגע ביניהם, המתרים יעזוב אותו לנפשו והוא יחזור לעיסוקיו.
ברגע שהמטבע מוטלת בידו של המתרים - אין קשר מתמשך בין התורם למתרים, אין שותפות של הבנה ואינטרסים לטווח הארוך.
בפעם הבאה... יצליח השנורר למשוך את תשומת ליבו של גביר אחר ולספק את הסחורה עבור הארגון.
נראה כי על אף ששיטת השנור בחברה שלנו מקובלת ביותר ומניבה תוצאות לא רעות לטווח הקצר אין לה סיכויי הישרדות גדולים והסיכונים של העמותה להגיע לידי משבר בשלב זה או אחר הנם גבוהים.
גיוס כספים מוצלח הנו מהלך אסטרטגי, מתוכנן, מורכב ומתמשך. מדובר בעבודת צוות של כל המעורבים בארגון ובהעצמתו.
מדובר בעבודה מקצועית ועקבית לשם השגת שיתופי פעולה בר קיימא וארוכי טווח בין הקרן (התורם) לבין העמותה (הנתרמת). כאשר שיתוף הפעולה נובע מתוך הבנה, הזדהות ועניין של מנהל הקרן בפרוייקט המוצע וכן מבוסס על אינטרסים משותפים של הצדדים.
עבודה זו, נגזרת ומתנהלת לפי כל כללי המגזר העסקי, בו אילי ההון, מנהלי הקרנות הפילנתרופיות שולטים היטב והיחס שלהם לכל מענק שהם נותנים הנו יחס של השקעה כלכלית ותועלת שאמורה "העסקה" להניב. כמובן, שהחלטה זו מתבססת על "איכות" העסקה המוצעת.
ככל שהארגון יבוא "מוכן" יותר ויביא עמו חבילה ממוקדת יותר ומשכנעת יותר, סיכויי ההצלחה שלו לקבל מענקים ארוכי טווח הנם גבוהים ביותר.
על מנת להצליח במלאכת מחשבת חשובה זו, יש לפנות לחברה מקצועית כדוגמת המל"כ שמומחיותה הנה גיוס כספים מקרנות בחו"ל, על מנת שתייעץ, תלווה ותסייע לכם בדרך לגיוס הכספים הנכסף עבור העמותה.
באמצעות פיתוח משאבים הנעשה באופן מקצועי, על פי דפוסי פעולה עדכניים המתאימים לתקופתנו, הרואים בגיוס כספים פעולת שיווק מקצועית המבוססת על תכנון אסטרטגי והשקעה, העמותה תוכל להוביל את עצמה בעתיד לעבודה מול הקהילה שנעשית באופן ראוי ומכובד ומאפשר הן לעוסקים במלאכת הקודש - לקבל את שכרם, והן לנתמכים וקהל היעד של העמותה, לקבל את השירותים הקהילתיים באופן המקצועי והמכובד ביותר.