בשנת 2017 בוצעו בישראל מעל ל-125 מילוני משיכות מזומנים מבנקים, בסכום כולל של מעל ל-220 מיליארדי שקלים, כאשר סכום המשיכה עמד על 1820 שקלים בממוצע, כך עולה ממחקר שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב. מדובר בירידה במספר המשיכות ועליה בסכום הממוצע לכל משיכת כספים מהבנקים, זאת לאור הגידול בהעברות באמצעים דיגיטליים
כמו כן נמשכו 128 מיליוני צ'קים בסכום כולל של מילארד ש"ח כאשר שווי צ'ק ממוצע עמד על כ-7842 ש"ח. מדובר בירידה של עשרים אחוזים במספר הצ'קים ועליה בסכומי הצ'קים בממוצע כאשר מספר העיסקאות בצ'קים מהווה חמישים אחוזים מכלל העסקאות בישראל.
במקביל, סכום החיובים בכרטיסי חיוב עמד על סך של כ-280 מיליארד ש"ח, נעשו כ-1.3 מיליארד עסקאות בכרטיסי חיוב וסכום החיוב הממוצע עמד על כ-211 ש"ח. מדובר בעליה של מעל למאה אחוזים במספר החיובים הנעשים בכרטיסי החיוב וירידה בסכום החיוב הממוצע.
בנוסף מספר כרטיסי הדביט עמד בסך הכל על כ-819 אלף, ומספר העסקאות שבוצעו בכרטיסים אלו עמד על כ-119.7 מיליון כאשר סכומי העסקאות שבוצעו עמדו על כ-13 מיליארד ש"ח.
יצויין כי בשנים 2015-2018, חלה עלייה בשיעור של כ-69% במספר הכרטיסים, עלייה בשיעור של כ-118% במספר העסקאות שבוצעו ועלייה בשיעור של כ-110% בסכומי העסקאות שבוצעו. בשנת 2017 חיובי כרטיסי הדביט היו רק כשמונה אחוזים מכלל החיובים בכרטיסי החיוב בזמן שכרטיסים אלו אמורים להוות תחליף לשימוש במזומן.
על פי המחקר, קיים חשש כי השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס בבנק וכן את מספר הימים בחודש שבהם הציבור יימצא במינוס - והדבר ישפיע בעיקר על בעלי הכנסה נמוכה, מנגד חיוב בכרטיס נעשה אל מול חשבון העו"ש וכך הצרכן יכול לעקוב בצורה טובה יותר אחר הוצאותיו השוטפות אל מול היתרה בחשבון ולהימנע מלהגיע למצב של משיכת יתר.
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב אומר כי "היות וכרטיסי הדיבט הולכים ותופסים את מקומו של המזומן ויהיו הכרטיס המרכזי לאותם אוכלוסיות שעד היום השתמשו רק במזומן, הן בגלל מגבלות האשראי של הבנק והן בגלל רצונם שלא לקחת אשראי, יש לבדוק את השפעות כרטיסים אלו לעומק ולקיים נסיונות בקרב חברות פרטיות בכדי שחס וחלילה לא נגיע למצב שתהיינה בעיות, אנו למודי נסיון מכרטיסי הרב קו שם עבר עשור מאז שהושקו ועדין לא ממצים את מלא יכולתם".