"אנחנו היינו ראשונים להפגין. אנחנו היינו גם הראשונים ליטול 4 מינים, לולב, אתרוג, הדס וערבה – כבר מחודש אלול, ולא כמוכם בי"ד בתשרי, עם כניסתו של חג הסוכות", הם יטענו.
"הנה בשלהי חודש אלול כבר התחלנו בנענועים לשם מצווה. לא רק את ארבעת המינים ניעננו, אלא את כל המגזר, באלימות ובכוחניות שאין לה מקום ביהדות. אגב, גם תפילין אנו מתחילים להניח מהלילה בתפילת מעריב, עוד לפני שכל עם ישראל חושב לקום לשחרית".
עת לכל דבר, עת להפגין ולמחות, ועד לדבר ולהשתדל, בדיוק ממש, כמו נטילת לולב בתשרי ולא בחודש אלול.
ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן, ידע להנהיג את העם בדיוק לפי כללים אלו, ובתזמונים נכונים, שקולים ולא מתלהמים. כאלה שלא נבחרו משום יחסי ציבור ומה יגידו, אלא מה באמת טוב ונכון לעשותו. ואינני מעניק לו ציונים – קטנתי.
הפגנה נגד הגיוס, ארכיון (צילום: ישי כהן)
לשם כך, הוא נמנע מלהורות על יציאה למחאה - לפני שמוצו כל ההליכים האחרים, ובתוכם שתדלנויות מגוונות.
גם לפיד וגם הם, רצים זה מול זה, כשני שוורים, שאינם רואים דבר מעבר לשנאה והרצון לנגוח איש את רעהו וכל מי שנקרא בדרכם.
הרי כל אחד מאיתנו מבין שמדובר בקבוצה הזויה שאיננה מחוברת לכל מציאות, תזמון של כל אירוע ואירוע, כל חג וחג. ובכלל, בין מציאות מחייבת לבין מציאות מאולצת.
מחאה כן, מפגן של כוח - לא
לכן, לא יהיו משיכות של זנבות סוסים, ולא ניסיון להתעמת עם הפרשים – בטח שלא יהיו השלכות אבנים. וגם אנו לא יוצאים למפגן כוח מרשים של ציבור ענק שיכול להלחם על חירותו. אין כוחנו, אלא בפינו, בתפילה ובלימוד התורה הקדושה.
מחאה כן, זו חובתנו, למחות על כבוד התורה בארץ ישראל המוטלת ומושפלת, היא ולומדיה, באופן המזכיר לנו ימי חושך אחרים, שנצבעו על ידי שונאי ישראל מבחוץ, ועתה זה נעשה שלא על ידי אחרים, אלא על ידי יהודים, שחלקם אף מחובשי הכיפות, וחלקם האחר הינו מהסוג הגרוע ביתר, של 'מומרים בני מומרים', כאלה של 'להכעיס'.
הפגנה ומחאה כזו, של כלל הציבור הדתי באמת והחרדי בארץ ישראל. הפגנה שיש בה הבעת כאב אמיתי, הפגנה שכולה תפילה לבורא עולם שיעזור לנו להלחם על נפשנו, ולקיים את תורתנו. ככזו, יש בה גם כדי לעורר את הניצוץ היהודי הטמון בלבו של כל יהודי ויהודי – גם כאלה רחוקים ומתבוללים, שכאשר יראו אותנו בעת הזו, אולי ויתעורר ליבם להבין כי לא מדובר בקומץ של פרזיטים, שיושבים על צווארי אזרחיה כ"אבן ריחיים", אלא להפך, וכפי האמת, שמדובר בציבור ערכי ממדרגה ראשונה, כזה המוותר על חיי מותרות ורווח, וחי בצמצום, רק כדי לשמר את העם והיהדות באמצעות לימוד התורה הקדושה, ולעשות את רצון אבינו שבשמים.
וכבר אמר המשורר, 'טובה תמונה אחת מאלף מילים', תמונה אחת טובה נכונה ואמיתית, יש בה להשפיע יותר מאלף מילים שיושמעו ב'קול ישראל' ולא רק.... כנגד ציבור לומדי התורה.
אך מאידך, תמונה אחת של אלימות, תמונה אחת של כוחניות, או של רברבנות – תהיה חלילה הרס מוחלט של כל המחאה כולה.
על דא עקא, לימדונו חז"ל – 'קצת מן האור דוחה הרבה מן החושך', משמע; את החושך לא מגרשים, ולא נלחמים נגדו – ובטח שלא מושכים בזנב סוסו. את החושך מגרשים, על ידי כך שמאירים מולו, החושך הינו מושג כזה שכאשר מאירים מולו, הוא בורח בדיוק באותה שנייה, אין צורך לשנע אותו, וגם אין יכולת למוגג אותו באופן אחר.
לפי כך נראה כי אנו ניטול 4 מינים רק בחג הסוכות – ולא בחודש אלול.
הצגת כל התגובות