השורה התחתונה, נכתבת לפעמים כבר בשורה הראשונה. כך איתרע מזלו של ראש הממשלה נתניהו, ולמרות המאמצים והשליחים – הוא זכה לאזכור בהודעת הסיכום של מועצות גדולי וחכמי התורה - שם, בשורה הראשונה (ובלי שרה לצידו), התנוסס לו - מוחשי יותר מציור הפצצה האירנית, משפט חריף וחסר תקדים - אישי כנגדו: "קמו אנשים, בהכוונת ראש הממשלה, למרוד במלכות שמים, לגזור רח"ל על עקירת התורה". המשפט הזה על נתניהו, הוא כל תורת המועצות על רגל אחת, ואידך פירושה הוא, זיל גמור.
היסטריה מהיסטוריה
אם יש משהו שיכול לגרום לנתניהו פחד משתק יותר מההיסטריה בה הוא מצוי מלפיד, הרי שזוהי ההיסטוריה. ביבי, בנו של בן-ציון נתניהו, פרופ' להיסטוריה יהודית, גדל בבית בו העריצו באופן כמעט מיסטי, דמויות של הוד בהיסטוריה היהודית. לכן, לא פחות ממה שאכפת לו מה חושבים עליו בחייו, חשוב לו לביבי, כיצד תיקבע דמותו לדורות.
בחלומו של ביבי, הוא ללא ספק המצביא הגדול בתולדות מדינת ישראל. הראשון שזיהה, הבין, עשה ופתר כל בעיה במדינה. כלכלית וחברתית, מתחום הדיור ועד העוני, מבריאות ועד ביטחון. האמת חייבת להיאמר, שעם מספר השנים הרב בו הוא מכהן בתפקיד (רק בן גוריון עוקף אותו. בינתיים), יש לו גם בסיס להאמין שזה נכון. אחרת, איך בחרו בו שוב ושוב?! וואלה, באמת חתיכת שאלה. אומרים שאפילו לשרה אין תשובה.
הרבנים לא התבלבלו
עשרות הרבנים, רובם ישישים, שהתכנסו בויז'ניץ ציפורי בבני ברק (המלון, לא בית האבות), לא נתנו לאף אחד לעבוד עליהם בשאלה מיהו האחראי לחוק: יש ראש ממשלה אחד, הוא זה שמכוון, עליו מוטלת האחריות. אם החוק שמעז להגביל את מספרם של היהודים הזכאים ללמוד התורה יעבור בכנסת, יתפוס נתניהו מקום בהיסטוריה היהודית - לצידו של אנטיוכוס. אות הקין הזה לא יסור ממנו, לא יעזרו פה כביסות ונרות ריחניים. גם לא נר אקמול.
אל תרחמו על נתניהו, אל תנסו להבין למצוקתו. הוא לא באמת נגרר בשערותיו בידי לפיד. נוח לו לביבי, שלפיד מצטייר כרשע, ואילו הוא גוזר קופונים על גיוס החרדים. שנתיים תמימות משחק ביבי עם הציבור החרדי בנושא הגיוס. זה החל בממשלה הקודמת כשביבי אמר לחרדים בשקט מה שרצו לשמוע, אבל בקול עשה את ההיפך. מאז ועד הלום, מהתל ביבי ללא הפסקה בנציגים החרדים. אין הבטחה שלא הופרה. אין התחייבות שלא נרמסה. אין סיכום שכובד. גם כעת, אנשי הבית היהודי מתחבאים מאחורי הגיבוי שנותן ביבי ללפיד, כאשר לחרדים הבטיח ביבי כמובן את ההיפך. על כך כבר אמר שרון המנוח, "ביבי, איני יודע אם להאמין לידך הימנית או לידך השמאלית". אנחנו, לא מאמינים לא לזו ולא לזו.
לפיד לא רלוונטי
תירגעו, לא שכחנו את לפיד, הוא הרשעות והרוע בהתגלמותם. האיש הזה שינק את שנאת החרדים מבית אביו, ובונה בציניות את הקריירה הפוליטית שלו על ליבוי שנאת אחים, התפאר ברשימת הישגיו בשנה הראשונה לכהונתו, כולה – מציצת דמם של החרדים, הוא בוודאי אינו ראוי לשום הנחה. לא הוא, ולא שותפו לדרך ולערכים, נפתלי בנט.
רק שלא תתבלבלו, לפיד איננו פה הנושא. לפיד איננו ראש הממשלה, הוא אפילו לא מרכיב "חסר תחליף" בקואליציה. לפיד הוא בסך הכל השכפ"צ של נתניהו. זה שביבי מסתתר מאחוריו ומשמיע קולות יללה. כעת זה לפיד, קודם היה מופז, ואם יאריך הביבי ימים על ממלכתו, עוד יקוים בנו "עיניך תחזינה מישרים", עם שאר ירקות, שקרים ותירוצים.
ראשית צמיחת גלותנו
גדולי ישראל, נתנו למעשה את אות הפתיחה לתהליך הניתוק של הציבור החרדי מהימין. הברית ההיסטורית הולכת ונמוגה. בשעתו, כאשר נדרש מרן הגרא"מ שך זצ"ל להכריע בין הימין לשמאל, הוא הכריע לטובת הימין בגלל הזיקה שלהם למסורת. היום, המגמה התהפכה. הליכוד והבית היהודי עומדים בראש צוררי החרדים. הקרקס הנודד של מירי רגב בוועדת הפנים על בית שמש, הוא רק טעימה קטנה. גם הבית היהודי לא טומן את ידו בצלחת, בקיפוח ואפליה לרעה של כל אשר חרדי ייקרא.
בציבור החרדי טוענים היום כמעט בגלוי, כולל רבנים ואישי ציבור, כי הגיע הזמן להתנתק גם מהקשר עם הציונות הדתית. "אין שום חיבור יהודי עם רוב הציונות הדתית ועם הבית היהודי שמייצג אותם. אין אצלם מניעים של יהדות, זו לאומנות נטו. שום דבר יהודי לא מעניין אותם מלבד האדמה. לא שבת, לא כשרות, לא גרות, ולא קבורה יהודית", אמר לנו השבוע חבר כנסת חרדי מכובד. "נכון, לא כולם כאלו, אבל את ברוך מרזל ומיכאל בן ארי שהפגינו מחוץ לכינוס המועצות בעד החרדים, זרקו מצביעי הציונות הדתית מהכנסת החוצה. אז מה נשאר, מוטי יוגב?! כמה כמותו יש בבית היהודי? והרי גם יוגב בעצמו יודע שנפתלי בנט לא ממש מת עליו...".
בפניה הקרובה שמאלה
הדובר דלעיל, שאומר את דבריו לציטוט אבל (בינתיים) לא לייחוס - לא נרגע. למי ששכח, הוא מבקש להזכיר: "הציבור החרדי הפך לשק החבטות של התקשורת, אך ורק בגלל תמיכתו המסורתית בימין. ההסתה האנטי-חרדית השתוללה, כאמצעי להורדת נתניהו מהשלטון. הציבור החרדי הפך שלא באשמתו, לבשר התותחים של ממשלות הימין ובעיקר ממשלות נתניהו. אם זוהי הכרת הטובה, אין שום סיבה שנושיט את הלחי השנייה. מבחינתי, בהזדמנות הראשונה, עלינו לסיים את הקשר המזוכיסטי הזה ולחבור לשמאל". על כך אומר ה'וויז' – "חשב מסלול מחדש, בפנייה הקרובה, פנה שמאלה".
אל תתלהבו יותר מדי. השמאל לא חזר בתשובה. אין לכם מה לדבר איתם יותר מדי על דת. חלקם מאמינים ביהדות, פחות או יותר כמו האמונה שלנו בתיאוריות דארווין. הפרדת הדת מהמדינה היא מבחינתם צו השעה. אבל לפחות, הם מאמינים בכמה עקרונות חשובים ורלוונטיים, כמו זכויות אזרח וזכויות המיעוטים. אה, ועוד משהו שנדיר אצל ביבי: אצלם מקובל, שסיכומים צריך לקיים.
תנו לי יבנה וחכמיה, עזבו אותנו מהבית היהודי ומתנחליה.
הצגת כל התגובות