פרנסה? זו שאלה של פיקוח נפש! כך שמעתי אישית מהסטייפלער זצ"ל וכך מקובל לומר בשם הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל.
במשך כל הדורות עד לפני שבעים שנה לא הייתה מחלוקת שההיתר שלא לפרנס את המשפחה או שלא ללמד את הבנים 'אומנות' ניתן רק לאותם המיוחדים שהוגדרו 'שבט לוי' שבכל דור. הם, ורק הם, שוחררו מהחובה לפרנס במלאכה את משפחותיהם ולהתפרנס מהצדקה ועל חשבון הציבור, כי הם התנדבו להעמיס על כתפיהם את העול הכבד של קיום התורה בישראל, וכך ראוי.
מעולם לא היה חולק על כך. וכך גם היום מקובל בחצרות החסידיות.
אלא שלאחר שחרב עולם התורה בשואה, הצורך בקימום עולם התורה מחדש היה ברמת פיקו"נ רוחני, ולכן הורו גדולי הדור 'כעת לעשות לה' הפרו תורתיך' [כך הגדירו זאת החזו"א, הרב דסלר, ועוד זצ"ל] להכניס את כל הבנים ללמוד בישיבות ללא לימודי 'אומנות' ולעודד את כל בני הדור הצעיר להמשיך ללמוד בכוללים שנים רבות ולהתפרנס מהצדקה ועבודת האישה.
הורו זאת לכולם גם לאלה שאינם עומדים ברמת התנאים הנצרכים כדי לזכות בהגדרת 'שבט לוי'. [עיין ברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל]
כולנו מכירים את האברכים שמוצאים את עצמם מסיבות שונות לאחר כמה שנות לימוד מיובשים, חסרי סיפוק והתלהבותם מלימוד בהתמדה כבתה, אם בשל ייסורי העוני המעיקים והטורדים את מנוחת הנפש, אם כי מצאו את רעיותיהם שתש כוחם מלהביא טרף לביתם, ואם בשל סיבות אחרות. גם להם עצמם אין ספק שבמצב עניינים שכזה אין להם שום היתר שלא לפרנס את משפחתם ולחיות מצדקה ומתקציבים שונים.
כיום שעולם התורה ב"ה קם מחדש ופורח כפי שלא היה מעולם ובד בבד מכת העוני מחמירה ומכה קשות באלפי משפחות אברכים [פיקוח נפש כאמור] האם לא הגיע הזמן לדאוג לכל אלו שהיו רוצים לקיים את החובה שחייבה אותם התורה לפרנס את משפחתם?
דא עקא שמחסומים רוחניים וגשמיים חוסמים להם את הדרך לקיים את חובתם, ומחמת כך נאלצים הם להישאר בכוללים עוד שנים רבות לחיות חיי עוני מר ללא סיפוק נפשי ושמחת חיים.
מחסומים רוחניים ומחסומים גשמיים
מחסומים רוחניים:
אורח החיים המערבי הפרוץ בנושאי צניעות מונע מיראי השם לעבוד במקום עבודה חילוני רגיל. וכמו כן מונע מהם מלשרת שירות צבאי בבסיסים רגילים. [גם הסוברים שאין חובה מוסרית תורנית למי שאינו 'תורתו אומנותו' לשרת בצבא, כידוע לכל השרות הצבאי הוא תנאי לקבלת משרה ברוב מקומות העבודה.]
מחסומים גשמיים;
א. בכל העולם כיום כדי לקבל עבודה מכובדת ובמשכורת שתכבד את בעליה חייבים לדעת אנגלית ולרכוש ידע מקצועי רחב. ללא הנ"ל תיסגר הדלת בפני רובם של מבקשי העבודה.
ב. גם החילונים והדת"ל שומעים וקוראים ציטוטים של חברי כנסת ועיתונאים חרדים. מהם למדו לדעת שהחרדים בזים להם ולנציגי הציבור שהם בחרו, ומתייחסים אליהם כאל 'רשעים' שאין לנו ולהם שום דבר משותף וכו' .... האם לא טבעי שכאשר מגיע חרדי לבקש מהם משרה או מקום עבודה הם יירתעו ויעדיפו לקבל עובדים שמתייחסים אליהם בכבוד, וחולקים עמם זהות לאומית אחת.? [
גם אם נניח שיש צורך חינוכי רוחני לגדל את ילדינו על שנאה ובוז לחילונים או לכל מגזר שאינו חרדי, עלינו להיות מודעים לכך שאנו משלמים עבור כך מחיר כבד של נעילת מקורות פרנסה רבים בפני חרדים.
ד. במגזר הליטאי קיים מחסום נוסף. עיתונאים מסוימים בכוונת זדון זה עשרות שנים טרחו להטמיע דעת קהל לוחצת הרואה בכל אדם העובד לפרנסתו כאדם שאינו ראוי לכבוד בלשון המעטה. [הם עצמם כמובן 'נאלצו' ע"י גדולי הדור לצאת ולעבוד... כמה מרפקים הם הפעילו כדי לקבל 'אילוץ' זה.] הם הצליחו במאמציהם, למרות שהשקפה זו היא גילוי פנים בתורה שלא כהלכה. כמה בורות, וכמה זלזול בעשרות מאמרי חז"ל יש בה. האם לכך יקרא שמירה על מסורת והשקפת היהדות מדור דור?
מי יעזור לאותם 'שקופים' שנאלצים להישאר בכוללים?
מי ידאג להם ויבוא בדברים עם אנשי עסקים ובעלי מפעלים לפתוח מפעלים או משרדים בהם יעבדו רק גברים חרדים או רק נשים חרדיות?
מי ידאג להם וילחץ על שלטונות הצבא או השרות האזרחי לבנות בסיסים ומחנות בהם ישרתו רק חרדים יראי שמים בנהלים מחמירים של צניעות וכשרות?
מי ידאג להם לתקציבים ללימודי פרנסה וקיום המשפחה בזמן הלימודים?
יש הטוענים שגם המכללות החרדיות הקיימות כיום תכניהם עדיין לא ראויים מספיק ליראי שמים, מי א"כ ידאג להקמת מכללות אחרות שיאושרו מבחינה רוחנית ע"י גדולי הדור? או יבואו בדברים עם מנהלי המכללות הקיימות להתאמתם של תכני הלימוד לרוח החרדית.
חברי הכנסת החרדים ועסקני ציבור רבים לא הסכימו ודחו בבוטות כל בקשה לפעול בכל הנ"ל. ודבר תימא הוא, שהרי אין לחשוד בהם חלילה שלבם גס במצוקות, או שחלילה יש להם עניין לאלץ בעל כרחם את אותם יראי שמים שהגיעו ליובש וחוסר סיפוק בכולל שלא לצאת ולהתפרנס ולהמשיך לחיות בתסכול, עוני ומחסור.
וצ.ע.ג
הצגת כל התגובות