בית המשפט: ישיבת פוניבז' תוכרז כ'חברה לתועלת הציבור'

הגר"א כהנמן והגר"ש מרקוביץ' (צילום: בעריש פילמר וכיכר השבת)

עוד פרק בסאגת המחלוקת על השליטה בישיבת פוניבז': בתום סאגה משפטית שנמשכה קרוב ל-7 שנים, קבע השבוע בית המשפט המחוזי בירושלים כי החלטת רשם ההקדשות להכריז על "חברת ישיבת פוניבז' בע"מ" כ"חברה לתועלת הציבור" ("חל"צ" בעגה המשפטית) הינה החלטה מוצדקת.

בית המשפט הסביר כי ההחלטה עומדת בקריטריונים המגדירים אותה כחברה לתועלת הציבור, מאחר ומטרות החברה הינן מטרות ציבוריות ולא מטרות פיננסיות. בנוסף נאסר על החברה לחלק מרווחיה לחבריה.

לאחר החלטת רשם ההקדשות לרשום את החברה כחל"צ, עתר נשיא הישיבה הגאון הרב אליעזר כהנמן לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד רשם ההקדשות ברשות התאגידים. לטענת הרב כהנמן, החברה אינה פועלת למטרה ציבורית כלשהי, אלא מבצעת פעילות בתחום אחזקת הנדל"ן, כפי שניתן ללמוד מהדו"חות הכספיים של החברה לשנים 1966, 1979 וכן 2007-2005, כי פעילותה העסקית של החברה כוללת הפרשה לקרנות שונות, העברת כספים לגופים שאינם ציבוריים בארץ ובחו"ל, וכן השאת רווחים מנדל"ן.

כמו כן טען הרב כהנמן, כי ההחלטה מסבה פגיעה חמורה בזכות הקניין של בני משפחת כהנמן, באופן רטרואקטיבי, שכן הפיכת החברה לחל"צ – תביא לביטול בדיעבד של צו הירושה של הרב אברהם כהנמן, מאחר ואשתו הרבנית לא יכולה הייתה לרכוש זכות טובה במניות היסוד שהוריש לה, ואף לא להעבירן לבנה הרב אליעזר כהנמן.

בפסק דין ארוך ומנומק סקר השופט יורם נועם את השתלשלות הקמת חברת ישיבת פוניבז' על ידי מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, עוד בשנת 1940 בעיצומם של ימי המלחמה. כאשר בתקנונה נכתב כי מטרת החברה היא "לבצע ולהקים ישיבה (בית ספר רבני) בכל מקום בפלסטינה עם כל הסניפים וכיתות הכנה, כמו גם בתי פנימייה לסטודנטים של הישיבה ושל סניפיה וכיתות ההכנה שלה, ולמטרה זו להעסיק מנהלים, מרצים, מורים, פקידים, וכל אנשי צוות אחרים, הנדרשים לצורך האדמיניסטרציה והניהול של הישיבה, סניפיה וכיתות ההכנה שלה".

בהמשך, בשנת 1946 נוסף לתקנון החברה סעיף נוסף לפיו: "הואיל ומטרות החברה אינן עסקיות, והחברה אינה שואפת לרווחים כלל וכלל, והואיל והיא משקיעה את כל העודפים בפיתוחם של המוסדות החינוכיים אשר להחזקתם נוסדה החברה, והואיל ולמעשה כל בעלי המניות השתתפו בחברה לא לשם קבלת רווחים בצורת דיוידנדות או הטבות אלא אך ורק כדי לתמוך ולהצעיד את מטרות החברה קדימה, לפיכך מן הרצוי שגם באופן פורמאלי-משפטי תבוטל הזכות של בעלי המניות באופן שלא מחזיקי מניות היסוד ולא מחזיקי המניות הרגילות יהיו זכאים לקבלת דיוידנדות והטבות באיזו צורה שהיא".

משכך, קבע בית המשפט, כי החברה עונה להגדרת "חברה לתועלת הציבור", מכיוון שמטרותיה הינן מטרות ציבוריות וכי נאסר על בעלי המניות לקבל רווחים.

יצויין, כי בפסק הדין ובטיעוני הצדדים הוזכר כי גם הקק"ל וקרן היסוד מוגדרות כחברות לתועלת הציבור מן הטעמים הללו, שכן מטרותיהן הינן מטרות ציבוריות וכי נאסר על בעלי המניות לקבל רווחים.

המשמעות המשפטית של פסק הדין, לפי פלג המחבלים, הינה כי העברת המניות מהרבנית רבקה כהנמן לבנה הרב אליעזר כהנמן בטלה, ומשכך מינויים של חברי הדירקטוריון שמונו ע"י הרב כהנמן כבעל המניות בחברה, אינם תקפים. מה שמחזיר את החברה לבעלותם השווה של שני חברי הדירקטוריון היחידים שנותרו בחיים, נשיא הישיבה הגר"א כהנמן וראש ישיבת פלג 'המחבלים' הגר"ש מרקוביץ.

לטענת גורמים בפלג השונאים אין להחלטה משמעות מעשית. לדבריהם, לנשיא הישיבה הרב כהנמן יש בנוסף ל-22 מניות רגילות גם מניית יסוד והוא היחיד שמחזיק מניה כזאת. "המשמעות של מניית יסוד זה זכויות נוספות בהצבעה ובהחלטה של פי 3 ממניה רגילה".

במקביל, הם מזכירים, קיימת ההחלטה של השופטת יהודית שבח בהסתמך על פסק הבוררות שכל נושא הבעלות על העמותות והחברה של הישיבה שייך לגר"א כהנמן. "אנחנו לא מודאגים. מדובר ב'מסירה' ותו לא. נכון שזה יכול לגרום לעיכובים שונים טכניים בעיקר אך למעשה אין לכך כל השפעה בפועל".