כשמועצת גדולי התורה של "אגודה" קראה להתגייס לצבא

(צילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

כרוז ישן שנחשף לאחרונה במסגרת תחקיר שנערך במחסני ארכיון משרד הביטחון, מספר את אחד הסיפורים הפחות ידועים ביחסי הציבור החרדי ומדינת ישראל: קריאתה של 'אגודת ישראל' לציבור החרדי להתגייס לצבא, ערב הקמת המדינה, בהסכמת ובהכוונת מועצת גדולי התורה.

בכרוז שכותרתו "אל הציבור החרדי בטבריא" נכתב כי "בהתאם להחלטת המוסדות המרכזיים של אגודת ישראל בארץ-ישראל, הננו קוראים לחברינו הגברים בגיל 17-25 להתייצב בלשכות המפקד לשרות העם. על חברינו המתיצבים לבקש לצרף אותם ליחידות דתיות ולסמן דרישה זו בשאלון ובהצהרה".

בהמשך, מובהר כי הקריאה הינה לגברים בלבד וזאת לאור העובדה כי "לפי הוראות גדולי התורה שאין מקומה של בת ישראל בערכת התגנוננות, שלפי דיני ישראל רק לגברים נועדה – הסכימו המוסדות המוסמכים לבקשת אגודת ישראל לפטור מחובת השירות כל אישה ונערה אשר מטעם דתי או מטעם הוי משפחתי דתי אינה יכולה למלא את השירות ולא חלה עליהן חובת ההתייצבות".

המסמך נחתם בתפילה כי "ה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו ונזכה לבניין שלם ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן", וחתומים עליו "הסתדרות אגודת ישראל סניף טבריא", "ארגון הצעירים החרדים טבריא", ו-"הסתדרות הנוער האגודתי סניף טבריא".

תארוכו של הכרוז הינו למועד מסויים בין תחילת דצמבר 1947, אז הוחלט על ידי מועצת גדולי התורה על שיתוף פעולה עם היישוב היהודי סביב גיוס לשירות צבאי, ועד ל-12 בפברואר 1948, אז הועלה גיל המתגייסים ל-35.

"מפקד העם" או "המפקד לשירות העם" הוקם סביב החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1948 (ט"ז כסלו תש"ח) על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל (ולצדה מדינה נוספת לערביי הארץ). הגוף החדש, שהוקם על ידי הנהגת היישוב היהודי וארגון 'ההגנה', שימש כמקבילה של אגף כח אדם של צה"ל כיום, ועסק בפרסומים של צווי גיוס, הקמה של לשכות גיוס, עריכת בדיקות גופניות והעברת המתגייסים לבסיסי הצבא לשם אימונים ראשוניים.

הגיוס שהיה על בסיס התנדבותי הצליח למעלה מהמשוער והביא להתגייסותם של עשרות אלפי מתנדבים למה שכונה אז 'כוחות מגן'. הדבר אפשר לארגון 'ההגנה' להיערך כראוי לשם הדיפתם של צבאות ערב, יום לאחר ההכרזה על הקמת המדינה.

הרקע לכרוז ההיסטורי קשור להסכמות שהושגו אז בין מועצת גדולי התורה לבין הנהגת היישוב. בישיבת מועצת גדולי התורה שהתקיימה בתל אביב בכ"א חשון תש"ח, שבועות ספורים לפני תחילת הגיוס ל'מפקד העם', הוחלט כי הוועד הפועל של 'אגודת ישראל' ישלח נציג לוועדת הביטחון של היישוב היהודי. על ההחלטה חתמו חברי מועצת גדולי התורה דאז, האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, הגאון רבי מאיר קרליץ, אחיו הבכור של ה'חזון איש', הגאון רבי אברהם יצחק קליין, הגאון רבי זלמן סורוצקין והגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', זצוק"ל.

חרדים במלחמת ששת הימים (צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

בישיבה הבאה של מועצת גדולי התורה, בכ"ט בכסלו, שהתקיימה כשבועיים לאחר החלטת האו"ם על הקמת המדינה, הוחלט על התנאים לשיתוף הפעולה עם הנהגת היישוב סביב הגיוס לשירות צבאי. בהחלטה עליה חתמו האדמו"ר מסדיגורא והגר"מ קרליץ זצוק"ל ושהייתה מקובלת על נשיא מועצת גדולי התורה דאז, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, נאמר כי התנאים לשיתוף פעולה הם: "א. שלה יהיה גיוס חובה של נשים ובחורות; ב. שבני ישיבות שתורמתם אומנותם יהיו פטורים מגיוס; ג. שיהיה אוכל כשר בכל המחנות; ד. שלא יתאמנו בשבת וביום טוב; ה. שיוקמו פלוגות דתיות נפרדות".

קבלת התנאים על ידי הנהגת היישוב הובילה לשיתוף הפעולה ההיסטורי, שהכרוז לציבור החרדי בטבריה הוא רק אחד מהתוצרים שלו. יצויין כי למרות שלאורך המלחמה התגלו תקלות ובעיות במילוי תנאי ההסכם בין מועצת גדולי התורה והנהגת היישוב היהודי, ההתייצבויות במשרדי הגיוס התנהלו כל הזמן כסדרן.