נדחתה ההצבעה על מינוי אישה למנכ"לית בתי הדין

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה היום (רביעי) דיון נוסף בתקנות הדיינים (כשירות של מנהל בתי הדין הרבניים) התשע"ו-2016 שיאפשרו לנשין להתמודד למשרת מנכ"ל בתי הדיןם הרבניים, אך בעקובת הודעת ח"כ אורי מקלב כי לא יצביע בעד ההצעה - הודעה אליה הצטרף גם ח"כ מיכאל מלכיאלי - החליטה הוועדה לדחות את ההצבעה.

התקנות הוגשו לאישור הוועדה לבקשת השר לשירותי דת דוד אזולאי לפי מתווה שהוצע על ידי בג"ץ במסגרת העתירה שעניינה מניעת מינוי מנכ"ל קבוע לבתי הדין הרבניים "עד מתן הזדמנות אמתית לנשים שתבחן מועמדותן לתפקיד".

ביהמ"ש העלה אפשרות לפתור את הסוגיה על ידי הוספת מסלול נוסף לארבעת המסלולים לכשירות להיבחר לרב עיר שבתקנות שירות הדת היהודיים, כלומר סעיף קטן שעניינו אך ורק כשירות לרב עיר לצורך כשירות לשמש כמנהל בתי הדין הרבניים, שיחול על נשים וגברים כאחד, ובו לקבוע תנאי כשירות כגון היות המועמד/ת בעל/ת רישיון לעריכת דין וכן בעל רישיון לשמש כטוענ/ת רבני/ת, ותק מקצועי, עיסוק מקצועי בענייני משפחה לרבות בבתי הדין וכן בחינות מתאימות לעניין זה.

יו"ר הישיבה, רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה בדיון כי "יש לנו תפקיד חשוב לנסות ולהגיע לתקנות שתאפשרנה לכל אחד ואחת שעומדים בתנאים שנקבע להתמודד על התפקיד, שתפתחנה את שערי התפקיד הניהולי גם בפני נשים ושלא תהיינה ניסיון להתיימר רק לכאורה לעשות זאת". היא שאלה את נציג משרד המשפטים "האם יש עוד תפקיד במדינה שיש לו כאלו תנאי סף? למה נדרש גם עו"ד וגם טוענת רבנית? חזקה על טוענת רבנית שמופיעה חמש שנים שעברה בחינות ויש לה את כל הנדרש. למה צריך את הכפילות ואיך זה מתיישב עם אי מניעת נשים מלהתמודד. תאפשרו לנשים שעומדות בתנאי הסף לגשת לבחינות כמו של רבני הערים, בדיוק לאותה בחינה".

עו"ד יעקב פרידברג, משרד המשפטים אמר כי "השר לשירותי דת הוא מתקין התקנות ולכן הוא הכתובת. בדיונים המכינים הייתה דעה רווחת שיש בתפקיד פן ניהולי משמעותי אבל אי אפשר להתעלם מכך שלפי סעיף 13 לחוק הדיינים יש בו גם פן הילכתי מובהק. הנושא הובא גם לפני היועמ"ש לממשלה שחשב שהאיזון נכון".

ד"ר רפי רכס היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים אמר בדיון כי "עמדתו הראשונית של נשיא ביה"ד הרבני הגדול הייתה שמנהל בתי הדין צריך להיות עם כשירות הלכתית וזו לא הייתה עמדת היועמ"ש. אנחנו מתיישרים במידה מסוימת אבל מכאן הולכים לפי הנתיב שגובש על-ידי היועמ"ש. נשלב בין הצרכים הבסיסיים של ניהול המערכת בצורה שלא תמנע מאישה להיבחר. ברירת המחדל בתחילה בחוק הייתה דיין- שנבחן היום ב-600 סימנים של שולחן ערוך. טוענים רבניים נבחנים על 38 סימנים ולכן ההיקף שנבחן טוען רבני אינו מספיק לצורכי המערכת".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "בלב הדיון עומדת זכות האישה להתמנות. הרבנים הראשיים שניהם לא עומדים בכשירויות שאנחנו דורשים. הדרישה לעבור ברית מילה היא הדבר היחיד שחסר כאן ומשרד הדתות הנוכחי היה בטוח מנמק גם דרישה זו".

ח"כ בני בגין (הליכוד) אמר בדיון כי "צריך לחשוב על הכורח והנחיצות המוחלטת שלא מוכרת לי בשום מכרז, של אותה בחינה מוקדמת הקובעת את הכשירות. אם אין מקבילה לכך במכרזים אחרים למה ליצור את הרושם שיש כאן הכבדה מיוחדת לגבי התפקיד הזה. אבקש לשקול שוב את הסעיף המיוחד הזה. קשה להשתכנע שאין בלתו".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "יש המון נושאים הלכתיים שמגיעים לשולחן המנהל. החיכוך היומיומי מול הרבנים הראשיים ובתי הדין מצריך את מקסימום הידע ההלכתי. כשראיתי את התקנות לא האמנתי ששר הדתות חתום עליהן. הלכו דרך ארוכה כדי לאפשר לנשים להתמודד. יש כאן ניסיון לכרסם במעמד בתי הדין ולהשוות את התפקיד לפקיד אחר".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "השאלה אינה אם אישה יכולה להתמודד אלא על זכותה של מערכת בתי הדין לקבוע את דרישותיה. סדרי הדין בבתי הדין הם הרבה יותר בפן ההלכתי. ההלכה שזורה בסדרי הדין. רק לא מזמן דובר על סנקציות של סרבני גט. זה עניין הלכתי – מנהל בתי הדין קובע הרכבים בתיקים מיוחדים. מי שלא מתמצא עלול לקבוע הרכבים שגויים. מנהל בתי הדין שלא יהיה לו ידע ושפה הלכתית מובהקת יגרום לאנדרלמוסיה".

יו"ר הישיבה, חה"כ סויד סיכמה את הדיון ואמרה כי "התקנות אמורות למנוע חסימה ישירה או עקיפה של נשים. הקשיים שהעלה היועץ המשפטי לוועדה הראו שהן מאיינות כל יכולת של אישה להתמודד. עלו היום הצעות רציניות וענייניות לכן לא נערוך הצבעה ואבקש שהן יובאו ליועמ"ש לממשלה וכי משרד הדתות ובתי הדין ישקלו אותן. כיום אין כמעט מקומות שנשים מודרות מהם ואיכשהו יוצא שהן מודרות מבתי הדין הרבניים. צדק צריך להיעשות ולהיראות".