רבני 'הפלג'? "לא לכל תלמיד חכם יש דעת"

כינוס מועצת רבני 'הפלג'. ארכיון (באדיבות המצלם)

משגיח ישיבת אור ישראל הגאון רבי יצחק פנחס גולדווסר, משמיע לא פעם בשיחתו השבועית אמירות מעניינות המתייחסות לנושאים אקטואליים. בדרשה שהוא מסר אתמול (רביעי) בפני שומעי לקחו הרבים, ושהגיעה לידי 'כיכר השבת', ביאר הרב מי הם לדעתו בעלי המחלוקת בדורנו.

בדבריו, תקף המשגיח הנערץ "אברכים בני 50 משועממים, היפראקטיביים, חובבי אקשן, שששים אלי קרב", שלדבריו מלאים בקנאה על שלא מונו לתפקיד תורני, וכשחברו לציבור קטן ("הפלג הירושלמי") קיבלו מקום של כבוד בשולחן המזרח ומצאו להם בית חדש.

תחילה הקדים הגר"פ גולדווסר ואמר: "אגיד לכם את האמת. התלבטתי רבות אם לדבר על הנושא הזה, בקשר למה שקורה אצלנו במחנה. הרבה יותר קל לא לדבר. השתדלתי להכין את הדברים בזהירות ובעדינות. מאוד חשוב להבין את הדברים. זה לא נוגע דווקא למחלוקת שלנו היום; כל הזמן מתעוררות מחלוקות".

המתקפה של משגיח ישיבת אור ישראל נגד "הפלג הירושלמי". האזינו

"חשבתי, אפשר לחלק את הפורשים מהציבור לארבע מחלקות: ברור שלאדם גדול באמת, בסדר גודל של גדולי הדור, מותר לחשוב אחרת. מעולם לא באו בטענות לאדמו"ר ר' יואליש מסאטמר 'איך אתה אוחז ככה, הרי החזו"א ור' אהרון קוטלר חשבו אחרת ממך?'. הוא חשב אחרת, זכותו".

"מאידך גיסא", המשיך המשגיח, "יש ציבור של אנשים פרחחים, היפראקטיביים - משני הצדדים - יש כאלה שששים אלי קרב, רוצים להוציא את המרץ, מוצאים סיבות שזה לשם שמים... עליהם אין לנו מה לדבר".

"יש את הציבור שיש לו את ה'נגיעות', ואליו אני רוצה להתייחס: המציאות היא שלא כל האנשים הצליחו בחיים. יש אנשים בני 50 שלא מחזיקים במשרה תורנית, לא משמשים כרב וכדיין ויש להם קנאה בחברים שלהם, אותם הם רואים. הם אנשים ממורמרים. קל להבין את זה, כי יש בעיות בפרנסה, בשלום בית. יש להם הרגשה: 'מה, אנחנו לא מוצלחים?'. אז באופן טבעי אדם מחפש את הייחודית שלו. 'במה אנחנו טובים?'. נתפסים לסוג דברים שכביכול הציבור החרדי הוא רדוד, שטחי, 'רק אנחנו מבינים עמוק יותר את ההשקפה הטהורה וההשקפה האמיתית, אנחנו שומרי הגחלת ופח השמן הטהור'. אנשים כאלה הם משועממים. קשה להם להתחבר עם תורה".

הרב גולדווסר הוסיף לקטלג את האנשים בעלי ה'נגיעות': "החיים די משעממים אותם, ויש פתאום תוכן לחיים. הם צריכים להקים את הדת על תילה... זה נותן המון אתגר ומרץ, ונותן חיי חברה. לציבור החרדי שלנו, עם המשפחות ברוכות הילדים, אין זמן לחיי חברה. הולכים בערב אחד לשתי חתונות, אין הרבה חיי חברה. כשמתלכד ציבור קטן נגד ציבור גדול, זה נותן לו המון קשרים חברתיים. מוציאים עיתון ומפלגה - יש המון קרבה...".

"עוד נקודה", המשיך המשגיח לנתח: "יש הרבה אנשים שבציבור גדול הם נבלעים, לא תופסים מקום. אבל בציבור קטן, כל אחד נהיה 'מאן דאמר'. מזמינים אותו לשבת ב'מזרח', ולדבר... הם תלמידי חכמים וצדיקים. אז מה קרה כאן? יש מציאות של תלמיד חכם שאין לו דעת. איך יכול להיות? זה מציאות! לא כל מי שיודע תורה, יש לו דעת. לפעמים אין לו דעת".

"דבר נוסף: חוש הביקורת שלנו מאוד מפותח. אנחנו היינו הרבה שנים ציבור קטן. שנואים, מלגלגים, צוחקים ומבזים אותנו. היינו צריכים לשמור על עצמנו לא רק מחילונים וחרדילונים. חוש הביקורת מאוד מתפתח. כל פגם קטם זיהינו אותו והתרענו עליו. מי שקרא 'יתד' בשנים שלפני.. כל הזמן היה שם נגד. לא היה שם אף פעם בעד. וזה משפיע, לראות פגמים מאוד בקלות".

לדברי הגר"פ גולדווסר, "גם צורת הלימוד שלנו היא כזו. היום הרבה בחורים לא לומדים את ה'קצות החושן' כדי לדעת מה הוא אומר, אלא איפה אפשר לתפוס אותו, איפה הנקודה שאפשר להגיד אחרת. זה פיתח חשיבה שרואה את הפגמים, מאשר את כל המסביב. התרגלנו לראות את השחור, וזה מאוד הרסני".

"נקודה נוספת, קשה להאריך בה: אין התבטלות של צעירים למבוגרים כמו שהיה בדורות קודמים. זה נובע משינוי צורת הלימוד ומההתפתחות הטכנולוגית, שהמבוגרים 'מפגרים' במה שנוגע לצעירים".

המשגיח הוסיף לתקוף את אנשי "הפלג הירושלמי": "אנשים נתפסים לשמרנות, וככה נראה להם שהם יותר קנאים, יותר צדיקים, כדי להחזיק מעמד. הרוב לא מוטרד מזה שמיעוט חולק עליו. תעמולה היא חזקה, ואנשים תמימים שומעים כביכול ביסוסים וריאליות. הצד השני, שהוא הרוב, לא מרבה בציטוטים וראיות. הוא לא מוטרד שאתה חושב אחרת".

לסיום סיכם הגאון רבי פנחס גולדווסא את הניתוח המרתק: "הרבה מהם מתכוונים לשם שמים. אסור לשנוא אותם. זה דבר פשוט, אבל אתה שומע לא פעם שנאה. פיתחנו עין רעה לצד השני. יש פה הרבה חומר למחשבה. גם אם מישהו השתכנע, שלא ילך לנסות לשכנע לעבור לצד שלנו. אי אפשר לשכנע אנשים שכבר בפנים, אבל לנו, בשביל להבין את הדברים, נקווה שזה יצליח".