שמעתם שהחשמונאים מצאו פך שמן? מסיפור הגמרא מובא לכאורה סיפור אחר לגמרי. הגמרא במסכת שבת מביאה את הברייתא המספרת בקצרה את סיפור החנוכה והברייתא, משום מה, כתובה בנוסח דחוק ביותר.
"שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים", לשון הברייתא.
לכאורה, יש לשאול:
א.
"בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן" - מהו הנוסח הזה פך אחד של שמן? היה צריך להיכתב "פך שמן אחד"?
ב.
"שהיה מונח בחותמו של כהן גדול" - הרי גם אם לא נתעקש מאימתי הכהן הגדול חתם על שמנים, אבל היה צריך להיכתב "חתום בחותמו", מהו הלשון "מונח בחותמו"?
ג.
"ולא היה בו אלא להדליק יום אחד" - למה נכתב בלשון זו במקום לכתוב באופן המתוקן שהיה בו מספיק ליום אחד בלבד?
נראה כי יש לספר את הסיפור קצת אחרת. צפו בווידאו וקבלו את הסיפור המלא והמדויק של החשמונאים
הצגת כל התגובות