אומרים תחנון בתפילה, כשאין ספר תורה?

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

הגאון הרב שמואל דוד הכהן גרוס, רב חסידי גור בעיר אשדוד, פרסם שורת הנחיות הלכתיות בנושאים שונים הרלוונטיים לימי הקורונה. לתועלת הציבור, הם מובאים כאן במלואם:

הקדמה: יש שני אופנים לצירוף מנין בתקופה זו שמתפללים בבתים ובמרפסות: אופן א': מקצתם רואים אלו את אלו. אופן זה נחשב כמנין לכל דבר, כולל לגבי ברכת כהנים וקריאת התורה. אופן ב': צירוף ע"י הש"ץ. באופן זה הש"ץ מצרף רק למה שהוא אומר, אבל לא לברכת כהנים וקריאת התורה וכדלהלן:

א. מנין דרך מרפסות וחלונות, אם מקצתם רואים אלו את אלו הרי זה נחשב למנין לכל הדברים, וברכת כהנים וקריאת התורה יכולים ליהיות במרפסות.

ב. אם אין מקצתם רואים אלו את אלו, הש"ץ מצרפם באופן שיש עשרה שיכולים לראותו, אבל זה מועיל רק לתפילת שמונה עשרה וחזרת הש"ץ ולאמירת קדיש וברכו.

אולם ברכת כהנים וקריאת התורה אינו שייך לש"ץ ואינו יכול לצרפם, ולכן על הכהנים לישא כפיהם במקום שיוכלו עשרה לראותם. וכן בקריאת התורה יש לקרוא באופן שעשרה יכולים לראות את הבעל קורא.

ג. בזמן שניתן רשות לקיים מנין בחצר, אם ישנה אפשרות לכך [בקיום כל ההוראות ואמצעי הזהירות הנדרשים] די בעשרה שיהיו למטה [ואותם עשרה יהיו מאלו שבין כך אין להם אפשרות הצטרפות דרך מרפסות וחלונות] והשאר יתפללו בביתם ואין צורך להשלים ל 19 מתפללים [כמאושר ע"י הרשויות].

ד. תפילת מעין שבע בליל שב"ק נאמרת רק בבית כנסת קבוע וצורת המנינים בתקופה זו אינם קבועים.

ה. קריאת התורה: האופן המובחר ביותר כאשר הס"ת בחצר: כל עולה יקרא בעצמו את קריאתו [וכאשר אין שבעה קרואים המומחים לקרות קריאה ארוכה יקבל כל עולה ג' פסוקים ויקרא בעצמו, [וראה להלן כיצד לנהוג בפרשיות מחוברין] והבעל קורא יקבל עליה אחרונה ויקרא שאר הפרשה]

אם אופן הנ"ל לא מתאפשר, ניתן לקרוא לעליה לאלו הנמצאים בחצר באופן שהעולה אומר ברכו וברכות התורה לפניה ולאחריה, ובשעת הקריאה יתרחק 2 מטר מהבעל קורא, ואף שאינו רואה את הכתוב בס"ת בשעת הקריאה, הוא יוצא מהבעל קורא מדין שומע כעונה.

אם גם אופן זה לא מתאפשר [כגון שקוראים במרפסת] כשיש שם שנים אפילו אב ובנו יקבלו הם העליות לסרוגין, ואם הקורא נמצא שם לבדו הוא יקבל את כל העליות.

ו. בשבת שקוראים ב' פרשיות, [כגון תזו"מ] יש להקפיד שהעולה הרביעי יחבר ב' הפרשיות. [והעולים לקרוא רק ג' פסוקים יקבלו עלייתם שלושה בפרשה ראשונה לפני רביעי ושלושה בפרשה שניה לאחר רביעי]

ז. מפטיר: לכתחילה יעלה למפטיר מי שעדיין לא קיבל עליה בקריאה זו. אם כל הנוכחים כבר קיבלו עליה, לא יקראו עליית מפטיר אלא העולה השביעי יסיים עד סוף הפרשה ואין אומר חצי קדיש, מגביהים הס"ת וגוללים, והעולה השביעי הוא יברך ברכות ההפטרה ולאחר סיום ברכות ההפטרה יאמר חצי קדיש.

בשבת ראש חודש, יקראו ששה עליות מפרשת השבוע וקריאת ראש חודש תהיה עליית השביעי המחוברת להפטרה. [אם בטעות אמר חצי קדיש מיד לאחר שביעי קודם ההפטרה, יש לעלות ולקרות פסוקי המפטיר ואח"כ ההפטרה ואין אומר שוב חצי קדיש אחר ההפטרה]

ח. ציבור שנחסר להם קריאת התורה בשבועות האחרונים, אם החסירו שבוע אחד צריכים להשלים, ויקראו בעליית כהן את הפרשה שהחסירו ועוד לכה"פ ג' פסוקים מפרשת תזריע. ואם החסירו ב' שבתות יש מחלוקת אם צריכים להשלים, והרוצים להחמיר יקראו לכהן הפרשיות שהחסירו ועוד ג' פסוקים מפרשת תזריע כנ"ל.

ט. בחודש אייר מתחילים לומר תחנון. ע"כ המתפללים במקום שאין בו עתה ס"ת לא יפלו על פניהם אלא יאמרו וידוי וי"ג מדות ומזמור ויאמר דוד וכו' מעומד ללא נפ"א. [ואף שיש ס"ת במקום סמוך לחלק מהמתפללים, מ"מ לציבור נחשב שזה מקום שאין שם ס"ת]

י. אלו הזקוקים להסתפר ולא יכלו לעשות זאת לפני פסח עקב המצב, יכולים להסתפר ביום חמישי כ"ט ניסן עד השקיעה.

יא. עקב המצב, אפשר להקל בשמיעת מוזיקה דרך טייפ וכד' כל ימי הספירה, אך לא לנגן בכלי נגינה.

לסיום מדגיש הרב כי "הנכתב כאן הרי זה כהוראת שעה לתקופה זו בלבד ואין ללמוד מכך לזמנים אחרים".