אנטישמי תיעד: ה"תקנות" של יהודי גרמניה

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

לפני שש וחצי שנים הפתיעה חסידות גור את הציבור החרדי כאשר הטילה שורה של תקנות ומגבלות על הוצאות על חתונות ובעקבותיה חסידויות רבות נוספות אמצו הגבלות דומות גם הן.

אלא שספר אנטישמי עתיק שהודפס לפני למעלה מ-300 שנה שהתגלה בימים האחרונים, חושף כי כבר אז היו מגדולי ישראל שהטילו תקנות על "מותרות", הנוגעות בעיקר לשמחות של חתונה ובר מצווה.

הספר משנת 1715 (שנת תע"ה) נקרא "סדר בגדים", ונכתב בידי חוקר גרמני בשם יוהאן יעקוב שודט, אנטישמי שהתמחה בחקר התרבות היהודית.

בספר זה מצטט שודט מילה במילה את תקנות הרבים שניתנו לקהילה היהודית של פרנקפורט דמיין, על ידי הרב אברהם ברודא, מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים של אותו הדור.

באמצעות כתיבתו המדוקדקת של האנטישמי, נשמרה עדות יחידה - שלא קיימת באף חיבור יהודי אחר - על מנהגי התקנות מסוג זה שחלו על היהודים לפני מאות שנים

כך נמצא שבקהילת פרנקפורט דמיין ביקשו להגביל את המתנות הניתנות לחתן ולכלה לפני החתונה, ואלו התקנות המיוחדות שתוקנו;

• ביום החופה, אסור להזמין יותר מעשרה זרים, מלבד האב"ד נר"ו, הפרנסים והגובים, אלו המחזיקים בתואר מורינו, הדיינים, בני החבורה 'קופה' שלו כפי תקנת אותה החבורה, קרובים בדרגת פסולי עדות, וחזן ושמש אחד". (תקנה ו).

• מתנות חתן לכלה ולהיפך, בכל משך תקופת האירוסין… אסור לגמרי לתת שום סבלונות (מתנות החתן והכלה זה לזה) מזהב, יהיה מה שיהיה…" (תקנה יד).

• הספר מציג עוד כארבעים תקנות שנכתבו בידי רבני הקהילה למתפללי בתי הכנסת שלהם. התקנות נועדו להביא לצמצום ההוצאות באירועים גדולים וכן שמירה על אופיה הצנוע של הקהילה בזמן שמחות.

תקנות אלה מזכירות מאוד את התקנות הנהוגות בחצר גור ובחצרות חסידויות נוספות בהן נקבע, בין היתר, כי אין לערוך 'תנאים' לפני החופה וכי ה'ווארט' יתקיים אך ורק בבית או בבית הכנסת של החסידות ולא באולם. תקנות אלו עודכנו פעם נוספת לפני כשנה והוכללו בהן גם הגבלות שונות על גובה ההוצאות על מתנות לחתן ולכלה.

רקע על הקהילה החשובה בפרנקפורט

הקהילה היהודית בפרנקפורט דמיין הייתה קהילה חשובה ומהקהילות הבודדות שבהן נשמרה התיישבות יהודית החל מתחילת ימי הביניים ועד עתה.

רב הקהילה בזמן פרסום התקנות היה הרב אברהם ברודא. הרב ברודא היה נחשב לעילוי בזמנו וכיהן בקהילה כשנתיים לפני כתיבת התקנות

גם קודם לכן, היה אב בית דין וראש ישיבה בפראג, וכיהן כרב בקהילות מץ ורודניץ (צרפת וגרמניה של היום בהתאמה). בתוך הספר מופיע אף ציור פרי עבודתו של המחבר האנטישמי שהוא הציור היחיד הידוע כיום של הרב ברודא זצ"ל.

הספר נחשף כחלק מפריטי אספנות של הרב פרופ' דניאל שפרבר שעסק במחקריו הרבים בחקר הגמרא, הפילולוגיה ומקורות המנהגים היהודיים השונות.

מחקרו הרב של הרב פרופ' שפרבר נעשה בין היתר מתוך קריאה מעמיקה של ספרי מחקר שנכתבו על הקהילות היהודיות השונות. אלו נכתבו לעיתים מתוך רצון לתעד, ולעיתים מתוך רצון להקניט את היהודים ובכך שפכו אור על מנהגים יהודיים שונים, בין היתר גם כאלה שנשכחו או אשר מקורם אינו ידוע.

הספר עתיד לעמוד למכירה פומבית בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים. מרון ארן, מבית המכירות אומר ל'כיכר השבת': "הספר שופך אור על החיבור העמוק, בין גדולי הרבנים לבין אתגרי השעה של כל דור ודור ועל הרלוונטיות של ההתמודדות הזו גם לאתגרי השעה עמם מתמודדות קהילות יהודיות רבות - הנראות כלקוחות מתוך ספרי ההיסטוריה של אז".