בראיון ישיר מציון הרשב"י, מספר רבה של צפת, הגאון רבי שמואל אליהו, על האור הגדול שהוא רואה השנה במירון, ואומר; בזמן שאנחנו יושבים פה, הקב"ה מתנקם באויבים שלנו באיראן.
אני זוכר את עצמי כנער ורואה את מו"ר אביך מגיע לכאן, ופתאום, כמה שנים אחרי, חוץ מכמה שוטרים ועשרות אנשים אין פה אף אחד
"אם היית רואה את הרצונות של אנשים, היית רואה פה הר מלא. אם היית רואה את ההשתוקקיות של אנשים, כל ההר לא היה מספיק.כל כך הרבה יהודים משתוקקים להיות פה, במקום שליבו של אדם נמצא, שם הוא נמצא. אז תנסה לחוש, כמה אהבה יש לרבי שמעון בעם ישראל".
ועדיין יש פה מסר לכאורה שהקב"ה רוצה להעביר לנו; לראות את מירון ריקה, את בתי הכנסת סגורים.
"אני מחפש ביום הזה את האור, בשביל זה באנו לפה, עבור הזוהר של רבי שמעון. תאר לעצמך, שרבי עקיבא הרב שלו, כשהוא ראה שועלים (בהר הבית) - הוא רואה ילדים משחקים ברחובותיה! אנחנו פה עכשיו כולנו תלמידי רבי עקיבא: מחפשים את הטוב, מחפשים את האור. מחפשים לראות את הנבואות מתגשמות; של בנין ירושלים, של "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים מרוב ימים".
ואם הרב מדבר על האור, אז אולי נשמע משהו מתורת רבי שמעון?
"בזמן שאנחנו יושבים פה עכשיו, הקב"ה מתנקם באויבנו ובשונאינו: איראן, שהיא זו שחרתה על דגלה להמשיך את מה שעשה אותו צורר הנאצי - הקב"ה מכה אותם ומדכא אותם, מרסק אותם, מחליש אותם; כלכלית, עם הקורונה. מי יודע, אולי כל הסיפור הזה נועד רק בשביל להכרית את עשרת בני המן".
הצגת כל התגובות