איראן היא מדינה במערב אסיה, הנחשבת לאחת הציביליזציות העתיקות בעולם. יש לה היסטוריה עשירה הכוללת אימפריות גדולות, מהן הבולטת היא האימפריה הפרסית.
בעבר הייתה ידועה כ"פרס" בעולם המערבי, אך השם הרשמי הוא איראן מאז 1935.
איראן גובלת במספר מדינות, ביניהן עיראק, אפגניסטן וטורקיה, ויש לה גישה למפרץ הפרסי ולים הכספי. שטחה מגוון מאוד, כולל מדבריות, הרים, ומישורים פוריים.
באיראן חיים מעל 80 מיליון איש, והדת הרשמית היא האסלאם השיעי. השפה הרשמית היא פרסית.
איראן היא אחת התרבויות העתיקות בעולם, עם היסטוריה בת אלפי שנים. במהלך ההיסטוריה שלה, היא הייתה בית לאימפריות גדולות ומשמעותיות, שהשפעתן ניכרת עד היום. האימפריה האחמנית, שהוקמה במאה ה-6 לפנה"ס על ידי כורש הגדול, נחשבת לאחת האימפריות הראשונות שהנהיגו מערכת ניהול מרכזית, חוקים אחידים, ושימוש נרחב בדרכים לקשר בין מחוזותיה. לאחר נפילת האחמנים, האימפריה הסאסאנית (224–651 לספירה) הייתה אחת הציביליזציות החשובות באזור, עם תרומה מרכזית בתחומי האמנות והמדע.
עם הכיבוש הערבי במאה ה-7, איראן עברה תהליך של איסלאמיזציה, אך שמרה על מאפייניה התרבותיים והלשוניים. במאה ה-16, תחת שלטון השושלת הספווית, הפכה איראן למדינה שיעית באופן רשמי, שינוי שהשפיע רבות על זהותה הדתית והפוליטית.
במאה ה-20, איראן עברה שינויים דרמטיים: שושלת פהלווי ניסתה לקדם תהליכי מודרניזציה וחילון, אך ההתנגדות לשלטון ריכוזי ובמיוחד למדיניותו של מוחמד רזא שאה הביאה למהפכה האסלאמית ב-1979. במהפכה זו הודח השאה, ואיראן הפכה לרפובליקה אסלאמית תחת הנהגתו של רוחאללה ח'ומייני. מאז, המדינה מתנהלת על פי עקרונות שילוב הדת והשלטון.
איראן היא רפובליקה אסלאמית המבוססת על שילוב של דת ופוליטיקה. חוקת איראן, שנכתבה לאחר המהפכה האסלאמית, מעניקה סמכויות עליונות למנהיג העל (ולאית-פאקי), שהוא הדמות הדתית והפוליטית החשובה ביותר במדינה. תפקיד זה, שנוצר על ידי ח'ומייני, משלב סמכויות רוחניות ומעשיות, כולל פיקוח על הצבא, מערכת המשפט, וכלל ההחלטות האסטרטגיות.
לצד מנהיג העל, עומד נשיא המדינה, שנבחר בבחירות דמוקרטיות יחסית אך נתון לפיקוח המנהיג העליון והמוסדות הדתיים. בנוסף לכך, ישנו פרלמנט (המג'לס) שמחוקק חוקים, אם כי חוקים אלה עוברים ביקורת על ידי מועצת שומרי החוקה. מועצה זו, המורכבת מחכמי דת ומשפטנים, מבטיחה כי כל חקיקה תואמת את עקרונות האסלאם והחוקה האיראנית.
המערכת הפוליטית באיראן מאופיינת במתח מתמיד בין גורמים שמרנים לבין גורמים רפורמיסטיים, המבקשים לפתוח את המדינה לשינויים מודרניים ודמוקרטיים יותר. לצד זאת, מדיניות החוץ של איראן נחשבת לעיתים אגרסיבית, במיוחד בנוגע ליחסיה עם המערב ועם שכנותיה במזרח התיכון.
תוכנית הגרעין האיראנית מהווה מוקד למתיחות בינלאומית מתמשכת. למרות הסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA) והסנקציות הבינלאומיות, איראן ממשיכה בהעשרת אורניום ובפיתוח יכולות גרעיניות, מה שמעורר דאגה עמוקה בקהילה הבינלאומית.
כמו כן, מפעילה איראן רשת מורכבת של ארגוני שליח (פרוקסי) ברחבי המזרח התיכון, כולל חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן וחמאס בעזה. באמצעות "ציר ההתנגדות", איראן מקדמת את האינטרסים שלה ומאתגרת את יריבותיה האזוריות.
בזירה הכלכלית, איראן מחזיקה ברזרבות נפט וגז טבעי מהגדולות בעולם, ושולטת במיצרי הורמוז - נתיב שיט אסטרטגי דרכו עוברים כחמישית מאספקת הנפט העולמית. הסנקציות הבינלאומיות הובילו את איראן לחזק את קשריה עם סין ורוסיה, ולפתח "כלכלת התנגדות".
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ
