בתחילת השבוע דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע לביקורו המתוכנן בבירת אזרבייג'ן, באקו, ביום חמישי הבא, שם ייפגש עם הנשיא אילהם אלייב - וישהה בסוף השבוע. זאת לאחר כמעט עשור מאז ביקורו הקודם שם ב-2016.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הפרט המפתיע בביקור זה, הוא שהביקור המתוכנן ייערך בדיוק 10 ימים אחרי ביקור שערך שם בתחילת השבוע נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, בצל שיחות הגרעין בין וושינגטון לטהרן.
נתניהו צפוי לדבר עם אלייב במהלך הביקור על הנוכחות הטורקית בסוריה - ועל השיחות שערכו ישראל וטורקיה בבירה האזרית על מניעת עימותים על אדמת סוריה.
באופן מפתיע, הפכה אזרבייג'ן למתווכת לייצוב המתיחות באזור אחרי ביקורו של סטיב וויטקוף, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במדינה. אלייב נפגש בין היתר גם עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ולאחר מכן עם נשיא סוריה החדש אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני). בכך הוא הופך ל"שחקן מדיני" משמעותי ביותר בייצוב האזור. בישראל ובארה"ב רואים בו כיחיד ש"יכול לחבר בין כל השחקנים" באזור.
יצאנו לבדוק את הסוד של אזרבייג'ן שהופך אותה למקובלת ונאמנת על כל הצדדים, אולי הצדדים הכי ניציים כיום.
ראשית, מעט גאוגרפיה. אזרבייג'ן היא מדינה קטנה באירואסיה, בעבר הקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, בגאורגיה ובארמניה במערב, ובאיראן בדרום.
על אף שבמדינה ישנו רוב מוסלמי שיעי, השני בגודלו בעולם אחרי איראן, בהשוואה למדינות מוסלמיות אחרות נחשבת אזרבייג'ן לפתוחה יחסית ולבעלת סובלנות רבה לבני דתות אחרות. במדינה ישנה קהילה יהודית פעילה.
אזרבייג'ן הכריזה על עצמאות מברית המועצות באוקטובר 1991. כבר בדצמבר הודיעו הן איראן והן ישראל על הכרה בה. עם זאת האיראנים היו זריזים יותר וכבר בינואר 1992 פתחו שגרירות בבקאו. ישראל לעומת זאת שלחה שגריר ראשון למדינה רק באפריל 1992.
ומאז, מתנהל מאבק על ליבה של אזרבייג'ן בין טהראן לירושלים. מאבק שידע עליות ומורדות בי הצדדים. עם זאת מבחן התוצאה מראה על שיתוף פעולה ישראלי - אזרי גובר, הרבה יותר מהקשרים עם איראן.
היחסים והמתיחות מול איראן
לאחר כשני עשורים פורחים בין המדינות, בין השנים 2009 ל-2014 היחסים בין איראן לאזרבייג'ן עלו על שרטון לאחר שהתגלו מספר רב של חוליות איראניות שביקשו לפגע באתרים יהודים וישראלים במדינה השכנה. כתגובה, איראן ביטלה באופן חד צדדי את הוויזה שלה לאזרחי אזרבייג'ן.
לאחר עליית חסן רוחאני לשלטון באיראן ב2014, היחסים בין המדינות חזרו להשתפר. אלא שההצלחה לא החזיקה יותר מדי. לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל על ידי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, בעקבות זאת אזרבייג'ן הודיעה כי תכיר גם היא בירושלים כבירת ישראל (מהלך שטרם יצא לפועל מאז, ש.צ), מה שהביא למתיחות בין המדינות.
מאז היחסים לא שבו למסלולם. בינואר 2023 הסתער חמוש על שגרירות אזרבייג'ן בטהרן, הרג את קצין הביטחון שלה ופצע שני שומרים. למרות הכחשות נמרצות של איראן, הנשיא האזרי, אילהם אלייב, כינה זאת "מתקפת טרור".
כחודשיים מאוחר יותר, במרץ 2023, החליטה אזרבייג'ן על פתיחת שגרירות בישראל, והיחסים בין שתי המדינות הידרדרו אף יותר. הדבר העלה את חמתם של האיראנים: בעוד יחסיהם עם שכנתם מצפון הגיעו לשפל חדש, יחסיה של באקו עם ירושלים רק הולכים ומתפתחים.
רק באמצע חודש יולי 2024 נפתחה מחדש שגרירות אזרבייג'ן בטהרן, לאחר יותר משנה של משא ומתן להרגעת המתיחות בין שתי המדינות.
אירוע חריג שזכור בהקשר של יחסי אזרבייג'ן ואיראן הוא ביקורם של נשיא איראן אבראהים ראיסי ושר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדאללהיאן במדינה שנת 2024, ביקור שהסתיים בהתרסקות מהדהדת.
כעת היחסים שבו למסלולם (לפחות בינתיים), ויעיד על כך ביקורו של נשיא איראן פזשכיאן בשבוע האחרון.
מארג האינטרסים עם ישראל
האינטרס הכלכלי
מעבר לקשרים הדיפלומטיים היציבים מזה עשרות שנים, יחסי ישראל-אזרבייג'ן מבוססים על אינטרסים כלכליים משמעותיים. אזרבייג'ן מספקת לישראל כ-%40 מצורכי הנפט שלה ומקבלת בתמורה נשק ישראלי מתקדם בשווי מיליארדי דולרים.
כך למשל, ייבוא הנפט של ישראל מאזרבייג'ן זינק במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-55% לכמיליארד דולר. לפי נתוני המכס הרשמיים באזרבייג'ן, ישראל ייבאה 1.58 מיליון טונות של נפט במחצית הראשונה של 2024, והיא כרגע יבואנית הנפט השנייה בגודלה מהמדינה אחרי איטליה.
נוסף לכך, שיתוף הפעולה הכלכלי מתפרס על תחומים נוספים כגון חקלאות, סייבר, מים ותעשייה מתקדמת, כאשר חברות ישראליות ואזוריות משתפות פעולה בפרויקטים אסטרטגיים משותפים. שגרירות ישראל בבאקו פועלת לחיזוק הקשרים הכלכליים, בין היתר באמצעות חיבור בין יזמים ומשקיעים משני הצדדים.
האינטרס הצבאי
בנוסף, לפי פרסומים זרים, אזרבייג'ן מקיימת שיתוף פעולה צבאי עם ישראלי שכולל מכירת מל"טים תוקפים, טילים ואמל"ח נוסף. הנשק הישראלי מאפשר לאזרבייג'ן להשיג יתרון צבאי על יריבתה, ארמניה. מנגד מקבלת ישראל דריסת רגל באזור אסטרטגי, תוך ניצול השטח לפעילות מודיעינית נגד איראן, שכנתה של אזרבייג'ן כאמור.
על פי החשדות של איראן, אזרבייג'ן נותנת לסוכני מוסד ולוחמי מודיעין ישראלים לבצע משימות מודיעין נגד איראן משטחה של אזרבייג'ן, אך בכירים במערכת הביטחון באזרבייג'ן הכחישו זאת.
גורם המעורה ביחסים בין המדינות ציין כי למרות הלחצים המופעלים על אזרבייג'ן, "היא ממשיכה לפתח את הקשרים האסטרטגיים עם ישראל ולא מנצלת את המפגשים למתיחת ביקורת כמו מדינות אחרות". לדבריו, היא מעמיקה את היחסים בין המדינות גם במישור האזרחי.
הצטלבות אינטרסים
על אף הקשר המדיני והכלכלי בין המדינות השכנות, נדמה כי הקשר האזרי עם ישראל חזק ויציב יותר. חלק מהאנליסטים מעריכים כי ישראל ואזרבייג'ן הן מן המדינות היחידות הרואות באיראן איום קיומי. אזרבייג'ן חוששת מהשפעה איראנית אסלאמית, אך איראן חוששת גם היא מאזרבייג'ן, מפני שכ-13 מיליון איראנים הם אזרים מבחינה אתנית.
איראן ניסתה מאז ומעולם לגייס קהילות שיעיות לתוך "ציר ההתנגדות" שלה. היא החלה את אסטרטגיית לוחמת הפרוקסי שלה תוך התמקדות בלבנון, עיראק ותימן, ובמקביל היא ביקשה לחדור גם לקהילה השיעית באזרבייג'ן. בשנת 2013 הקימה איראן את ה"חוסייניון", תנועת ההתנגדות האסלאמית באזרבייג'ן, במטרה ליצור ארגון פרוקסי רב עוצמה בקווקז. בתגובה, באקו פתחה בדיכוי המוני נגד רשתות פרו-איראניות במדינה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
עם התמקדותה של איראן בהפעלת הפרוקסי שלה נגד ישראל במלחמת חרבות ברזל, נראה כי היא נטשה את אסטרטגיית ההשפעה שלה על הקהילות השיעיות באזרבייג'ן והיא מתמקדת עתה בחיזוק הקשרים עימה, במטרה להפעיל לחץ על באקו בעקבות המלחמה בעזה והביקורת הבינלאומית הרבה על ישראל. עם זאת, נראה כי מנוף הלחץ האיראני אינו מספיק כדי שאזרבייג'ן תקטע את יחסיה עם ישראל ותשאיר אותה לבדה מול האיום של טהרן.