שמונה שנות יתמות: מראות מחיי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

לפני שמונה שנים נפטר מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, מי שנחשב לפוסק ומנהיג הדור, בציבור החרדי ליטאי - בפרט ובעולם היהודי - בכלל.

מרן הרב אלישיב, נולד בשנת 1910 בליטא לרב אברהם אלישיב, ששימש לימים כרב בעיר הומל, אז חלק מרוסיה וכיום בבלארוס.

סבו של הרב אלישיב, הוא הרב שלמה אליישוב, מקובל נודע מהמאה ה-19. בשנת 1924 כשהיה הרב אלישיב בן 14 עלתה משפחתו לישראל, בסיוע הרב הראשי דאז, הרב אברהם יצחק קוק, והשתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. מאז ועד פטירתו, במשך 87 שנה התגורר הרב אלישיב בשכונה, כשהוא ממעט לצאת ממנה.

בנערותו התחנך הרב אלישיב בישיבת "תורת חיים" בירושלים ובבחרותו אף למד במשך תקופה מסוימת בכולל "אהל תורה" בעיר. לאחר מכן פרש ללימודים עצמאיים בבית הכנסת "אהל שרה" בשכונת מאה שערים, בו ישב ולמד לבד במשך עשרות שנים, על כן נחשב הרב אלישיב לאוטודידקט.

במסגרת פעילותו בבית הדין הגדול, נחשב הרב אלישיב לאחד ממנסחי "תקנות הדיון" המסדירים את סדרי הדיון בבתי הדין הרבניים. בשנת 1973 פרש הרב אלישיב מבית הדין על רקע מינויו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, אליו התנגד הציבור החרדי.

על אף אופיו השקט והימלטותו מהזירה הציבורית, משנת 1989 הצטרף הרב אלישיב להנהגתה הרוחנית של תנועת 'דגל התורה' המייצגת את הציבור החרדי-ליטאי, אז כסמכות הרבנית העליונה בעיר ירושלים עבור מגזר זה, ולאחר מכן, עם מותו של הרב אלעזר מנחם שך, כסמכות כלל ארצית.

על אף השתייכותו הפוליטית, נחשב הרב אלישיב כפוסק המקובל על כלל המגזר, ופסיקותיו התוו את הדרך בנושאים הלכתיים רבים. ביתו ובית הכנסת בו הוא לומד ומלמד נחשבו למוקד עלייה לרגל עבור אלפים בציבור החרדי ומחוצה לו.

במשך השנים המעיט הרב אלישיב להביע את דעתו בעניינים ציבוריים, ובמקרים רבים העדיף את שתיקתו הטבעית על פני הבעת עמדה. לאחרונה, נשמעה דעתו בנושא הכניסה לקבר יוסף, אז מסר באמצעות מקורביו כי הדבר אסור הלכתית, ונגד 'מכתב הרבנים' האוסר מכירה והשכרה של דירות לערבים.

הרב אלישיב היה נשוי לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין, רב נודע בירושלים דאז, ולזוג נולדו 12 ילדים, 7 בנות ו-5 בנים. שבעה מילדיו מתו עוד בחייו, אחת מהן, רבקה, נהרגה מפגז ירדני במהלך מלחמת השחרור.

כמוהו, שלושה מתוך חתניו, משמשים כפוסקים בכירים בציבור החרדי: מרן שר התורה הגאון הרב חיים קנייבסקי, הגאון הרב יצחק זילברשטיין והגאון הרב עזריאל אוירבך. בשנת 2010 חגג הרב אלישיב גיל 100, שנה קודם לכן, נולד לנכדו – נין.

מסע הלוויה

למעלה מ-300,000 איש ליוו למנוחת עולמים את מרן פוסק הדור רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, במסע לוויה בלתי נשכח.

משעות הערב המוקדמות זרמו המוני אנשים אל הרחובות הסמוכים לבית מרן זצ"ל ברחוב חנן 10 בשכונת מאה שערים בירושלים, כשאלפים ורבבות הגיעו מכל רחבי הארץ למסע הלוויה.

בשעה 21:30 הגיעה מיטתו של מרן זצ"ל לבית מדרשו הסמוך לביתו כשאל המקום הורשו להיכנס רק בני משפחתו ותלמידיו הקרובים ביותר, שנהו בבכי תמרורים לצד מיטתו של פוסק הדור.

לפני העמוד ניגש ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי שפתח באמירת פרקי תהילים וכן אמירת סליחות בקול זועק כשההמונים ממרים אף הם בבכי גועה.

בניו של מרן זצוק"ל אמרו יחד "קדיש יתום" כשלאחר מכן עבר לפני התפילה באמירת סליחות המשגיח הגאון רבי דן סגל, שאמר פסוק בפסוק יחד עם ההמונים את פסוקי קבלת עול מלכות שמים, כשהשיא היה זעקת 'שמע ישראל' שנשמעה מפי מאות האלפים.

לאחר מכן נשא דברי פרידה קצרים חתנו, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, שאמר כי אמנם חמיו זצ"ל ביקש שלא יספידו אותו, אך הוא יאמר רק כמה מילים לכבודו של חותנו הדגול: "אבא יקר שלנו, אנו מבקשים ממך סליחה, אנא בבקשה תמליץ עלינו טוב בשמיים ותדון את עם ישראל לכף זכות".

בהמשך ציין הרב זילברשטיין לשבח את בניו ונכדיו של מרן זצ"ל שהתמסרו ודאגו לרפואתו ולרווחתו של פוסק הדור וכן ציין את מסירותו הרבה של נאמן ביתו הגאון רבי יוסף אפרתי שידו לא משה מידו של מרן.

בנוסף הודה הרב לצוות המסור של ביה"ח שערי צדק בירושלים בו היה מאושפז מרן זצ"ל בחודשים האחרונים לחייו ועל מסירותם הרבה לרפואתו ולבריאותו.

לאחר מכן צעדו ההמונים לעבר הר המנוחות בירושלים שם נקבר מרן זצוק"ל לצד קברה של רעיתו ע"ה.

מארכיון 'כיכר': תיעוד מהלוויה - צילום: מאיר אלפסי, גלריה מסכמת מחייו; יהודה פרקוביץ ושמוליק דריי