פרק ז': אנו עוסקים בהקמתה ויסודה של העיר חדרה מיסודו של הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבות סלבודקה חברון.
- כש"חברון" נטעה יתד בעיר חדרה • פרק א'
- הגרמ"מ אפשטיין "עלה בכוח" לישראל? • פרק ב'
- "אגודת הסתרים" שפעלה באם הישיבות - וולוז'ין • פרק ג'
- "החתן שלקח את הנדוניה מהשווער להקים ישוב" • פרק ד'
- הקמת חדרה והפעיל ש'שיקר' על המייסדים • פרק ה'
- מדוע הדמויות שהקימו את העיר חדרה - חרדיות?! • פרק ו'
הגרמ"מ אפשטיין הגיע בשנת תרנ"א לרכוש את הקרקע כנציג אגודת חובבי ציון דקובנה, אולם למרבה הצער, הוא חלה במלריה, ולכן נאלץ לחזור לקובנה. אחרי שובו לשם, הוזמן לכהן כראש ישיבת סלבודקה. אבל כנראה שהרוח החלוצית הציונית לא נרדמה אצלו.
יותר מאוחר כאשר נוכח שהישוב גדל ופורה אמר: "יחד עם החלוצים הבונים של הישוב חייבים גם בני תורה לבוא לשם".
יש לציין שכל הפעילות של חובבי ציון בטלה עם המלחמה הראשונה. לאחר המלחמה קיבלו ליטא ופולין עצמאות, ובליטא העצמאית התחדשה ישיבת 'כנסת ישראל' בסלבודקה. אלא שבשנת תרפ"ד (1924) גזרה ממשלת ליטא כי על בחורי הישיבות להתגייס, או לחלופין, ללמד לימודי חול. היו ישיבות שנענו לקריאת המדינה, טלז למשל. הסבא מסלבודקה והגרמ"מ אפשטיין מימשו חלום ישן לעלות לארץ הקודש.
או אז התייעץ הגרמ"מ אפשטיין עם המנהיגים הציונים המפורסמים, מנחם אוסישקין ופנחס רוטנברג והם הציעו לו את חברון. הם סברו שיש "לכבוש את חברון", שכן העיר ההיסטורית הזו נשארה עזובה, משום שהתנועה הציונית פנתה לכבוש שטחים חדשים, שטרם התיישבו בהם.
כבר הרחבנו בעבר על ישיבת סלבודקה שסבלה מקנאי ירושלים, ומפני כך לא יכלו ראשי הישיבה להקים את "סלבודקה" בירושלים מפני שיבולע להם.
מסתבר שמתיישבי הארץ החילונים לא היו להם געגועים לאותה חברון העתיקה. עיר האבות שבה מערת המכפלה, לכן החליטו ראשי ישיבת סלבודקה על הקמת ישיבת סלבודקה בעיר חברון ההיסטורית.
ד"ר ר' שלמה טיקוצ'ינסקי סבור שהגרמ"מ מימש את חזונו להחיות את העיר העתיקה והקדושה חברון, וכן להחיות את הנגב שכידוע חברון היא המפתח לדרום הארץ.
- לקריאה נוספת:
התשוקה לאדמה", מאת איילת ברודצקי תמרי
"ישיבות ליטא – פרקי זכרונות" מאת שלמה טיקוצ'ינסקי
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות