עצמו עיניים רגע, ודמיינו את הסיטואציה המאוד הגיונית הבאה:
הממשלה החדשה מחוקקת חוק, שבכל המפלגות בישראל חייבות להיות נשים.
לכאורה יום חג לתנועת נבחרות, ולנשים חרדיות נוספות, שנאבקו במשך שנים, למען ייצוג נשים במפלגות החרדיות. לכאורה יום חג, רק לכאורה, כי גם אחרי היום הזה, הדברים יישארו בדיוק אותו דבר. המרמור יישאר אותו הדבר, והתחושה שחברי (וחברות הכנסת החרדיות הטריות) לא מייצגים את הציבור, לא תשתנה כלל.
יותר מכך, לא רק שהמרמור יישאר, הוא אפילו יגדל. כי אותן נשים שנאבקו, אלו שרבקה רביץ טוענת בראיון, שבציבור החרדי רואים אותן כחרדיות מזויפות, יגלו פתאום שנשים מיוחסות כמו רבקה רביץ, (שבגלוי נאבקו בפעילות שלהן) בעצם השתמשו בהן ובפעילות שלהן, כמקפצה בדרך לחוק שיחייב את המינוי שלהן (המיוחסות) לחברות כנסת.
השתמשו בהן כדי לשבור את "תקרת רביץ", בעוד להן שנאבקו ועשו את העבודה המלוכלכת, נותרו עוד כמה וכמה תקרות לשבור בדרך לכנסת. ממש בבחינת: "הכושית עשתה את שלה, והמיוחסת לחברת כנסת התמנתה".
אז כן, בזכות חוק כזה אכן נראה בבחירות הבאות כמה נשים חרדיות במפלגות החרדיות, אבל הבחירה בהן תהיה על טהרת הנפוטיזם. הבת של, הנכדה של והאחיינית של וכן על זה הדרך. אלו יהיו שמות משפחה מוכרים מאד, רק שהנושאות אותן, תהיינה נשים.
לא המגדר הוא הבעיה כאן. חוסר המגוון של כל תת מגזר בתוך הקהילה החרדית, הוא הבעיה.
אם יש צורך בחוק, הוא צריך להיות כפול ומחייב את כל המפלגות (לא רק החרדיות). יש לחייב גם פריימריז וגם ייצוג נשי במסגרת הפריימריז. רק כך אולי נוכל לשחק את המשחק הדמוקרטי, באופן הוגן וכמו שצריך.
אין לי שום דבר נגד רבקה רביץ. היא אישה מאד מרשימה וכישרונית, אבל היא עדיין לא נבחרה בפריימריז על ידי הקהילה. אם יהיו פריימריז כאלו, ייתכן שהיא אכן תיבחר, אבל ייתכן שלא.
על כל פנים יש לאפשר למגוון העצום שיש בקהילה החרדית (וגם במגזרים אחרים. ישנן עוד כמה וכמה מפלגות בישראל נטולות פריימריז) להיות מיוצג בכנסת.
יכול מאד להיות שאם כבר היום הייתה חובת פריימריז במפלגות החרדיות, אפילו אם היו מוותרים להן על ייצוג נשי, המרמור על העדר נשים לא היה כה גדול, כי אז היו נבחרים חברי כנסת הרבה יותר מחוברים אל השטח.
אני מציעה לשנות את ההסתכלות על הבעיה הנוכחית. אם כבר נאבקים, אז צריך לשנות את מסגור הבעיה. להיאבק על הדבר האמיתי שחסר - פריימריז. רק אז חברי וחברות הכנסת יצטרכו לעבוד מאד קשה, כדי לשרת את הציבור שבחר בהם.
רביץ בראיון אומרת בכנות, שהיא לא תמכה במאבק של נבחרות והיא יכולה להגיד שהיא לא אוהבת אותו, כי היא בנקודה מאד פריווילגית וקצת מפונקת. המשפט הזה מתמצת את כל הבעיה שהצגתי בכמה מילים.
אבישי בן חיים מדבר על ישראל הראשונה והשנייה. בעיניי יש גם חרדיות (בשורוק) ראשונה וחרדיות שניה. נכון לעכשיו המפלגות החרדיות מייצגות רק את החרדיות הראשונה וזאת הבעיה הראשונה במעלה. המגדר זו כבר בעיה משנית.
הציבור החרדי גדל עם השנים, אך מספר המנדטים שמקבלות המפלגות החרדיות נותר סטטי. בעיניי זו הסיבה האמיתית, לסטטיות הזאת.
הכותבת הינה פובליציסטית חרדית ומנחת נישואין ומשפחה
הצגת כל התגובות