פרק ה': סדרת הכתבות על גמרות שנכתבו בידי מחברים מאוחרים על מסכתות שלא קיים עליהן תלמוד, ומחבריהן ניסו לחקות את צורת וסגנון הגמרא, מעוררת הדים רבים. התחלנו בספר 'תלמוד בתרא' מאת מחבר בן זמננו, הרב ישראל נתנאל רובין, שחיבר גמרא על מסכת עוקצין, ובסגנון ועימוד הספר חיקה באופן מדוייק את צורת הגמרות הנדפסות, ומשם חזרנו לפולמוס שסער לפני כמאה וחמישים שנה סביב ספר דומה – 'סדרי טהרות' מאת הרבי מראדזין, רבי גרשון חנוך הניך ליינר, אשר נאסר בידי רבני וילנה. קוראים רבים מגיבים לדברים במיילים שהם שולחים לנו.
- ה"חיקוי" של עיצוב הש"ס שעורר סערה • פרק א'
- הקרב על צורת הש"ס - בין ראדזין לוילנה • פרק ב'
- התלמיד-חכם שנתקע עם הספרים שחיבר • פרק ג'
- עצת ה'בית הלוי' לרבי מראדזין כנגד מתנגדיו • פרק ד'
במייל שקיבלנו מתלמיד-חכם מבקש הקורא להעיר, כי החיבור 'תלמוד בתרא' בעייתי אף יותר מספר 'סדרי טהרות' של הרבי מראדזין, שכן הרבי מראדזין רק אסף את המקורות האמוראיים השונים אבל לא הוסיף מלל משלו, למעט מילות קישור. בעל 'תלמוד בתרא', לעומת זאת, כשלא מצא מקור אמוראי מתאים למשנה מסויימת, חיבר עליה בעצמו גמרא בארמית בבלית, המבוססת על חידושי האחרונים על משנה זו, ואפילו על חידושיו שלו. יתכן אם כן, כי חיבור כמו 'תלמוד בתרא' הינו בעייתי גם לשיטת הרבי מראדזין.
פנינו למחבר 'תלמוד בתרא', הרב ישראל נתנאל רובין, לקבל את תגובתו. הרב רובין אינו מתרגש. – ומה בכך? – הוא אומר לנו – היכן כתוב שאסור לכתוב בארמית? דעתו של הרב רובין היא כדעת הרבי מראדזין, כי לאיסורם של חכמי וילנה מעולם לא היה יסוד, ומשכך הוא סבור כי אין כל בעייתיות גם בחיבור טקסט גמרא מקורי חדש בארמית. מעבר לכך, אומר לנו הרב רובין, ישנו תקדים של גדול אחר גם לחיבור טקסט גמרא חדש בארמית – ועל תקדים זה, כפי שנמסר לנו בידי הרב רובין, נכתוב בכתבות הבאות.
ראש כולל חשוב מן הציבור הליטאי שדיברנו עימו על העניין, אומר לנו בחיוך עצוב, כי לדעתו בכל מקרה לא קיימת בעיה, לפחות עד שיהיה ביאור 'שוטנשטיין' על הגמרות החדשות. הרי רבים כיום – אומר לנו ראש הכולל בצער – אינם מסוגלים לקרוא אפילו דף תלמוד בבלי בגמרות הישנות, ללא 'שוטנשטיין' צמוד, ומי מדבר על הגמרות החדשות? אך ההתמכרות למהדורת 'שוטנשטיין' ודומיו היא כבר נושא לכתבה אחרת. (נ.ב: חלילה לזלזל בלומדי מהדורת הרב שוטנשטיין שבזכותו ובזכות דומים לו (כמהדורת עוז והדר, מתיבתא וכדומה), זוכים ללמוד ולהבין את הדף היומי ולזכות בחיי נצח).
ואיך מתקשר פולמוס ראדזין-וילנה, למחלוקת בת זמננו בין חב"ד לליטאים? האם לרבני וילנה באמת היו מניעים נסתרים בכרוז שלהם נגד הרבי מראדזין? על כך בכתבה הבאה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות