ימים ספורים לאחר שיחה שנשא אחד מראשי הישיבות בארה"ב, אודות המצב הרוחני בקרב חלק מבחורי הישיבות, במהלכה הוא אף תקף את הבחורים, אשר חשופים לפגעי הדור והטכנולוגיה, יוצא המשפיע המפורסם הרב יונתן שוורץ במונולוג אישי ומצמרר, אודות מה שעבר בילדותו.
'כיכר השבת' מביא את הדברים המלאים והמרטטים, שנאמרו ע"י הרב שוורץ, כתגובה לאותה שיחה.
"רציתי לשתף אתכם במשהו אישי מאוד", פתח הרב שוורץ את המונולוג שלא הותיר עין יבשה, "נולדתי בירושלים והתייתמתי מאמא שלי כשהייתי בן 10 בלבד, לאחר כשלוש שנים שבהם אמא שלי נאבקה במחלה קשה".
הרב שוורץ ממשיך ומספר: "עברתי ילדות קשה ביותר, ואני הייתי הילד שעלי אמרו כל המלמדים ש'מעולם לא יצא ממך כלום'. אני הייתי ילד שחוזר הביתה ומספר שהמלמד סטר לי, ובתגובה חטפתי עוד כמה סטירות - ילדות קשה ומרה ביותר."
"אני מספר לכם את כל זה לא בשביל לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אלא בשביל להציל חיים של אנשים נוספים,| מדגיש הרב שוורץ.
"כשהייתי בחור לא היה לי קל, וגם לצוות הישיבה לא היה קל איתי. היו שם מגידי שיעורים ומלמדים שעינו אותי קשות, והיות שהיום הם אנשים בעלי משפחות טובות, אני לא שומר בליבי שנאה כנגד אף אחד".
הרב שוורץ ממשיך ומספר ואף פונה למלמדים: "אני רוצה להגיד לכם מלמדים יקרים, שאני הייתי הילד שעליו אמרו
ש'לא יצמח ממך כלום', תמתין בחוץ, אמרו לי כל פעם מחדש - הייתי יותר מחוץ ללימודים מאשר בפנים, וכשנכנסתי ללמוד בישיבה קטנה הייתי נוהג לטלפן בשעה מאוחרת מאד למלמד שעינה אותי, כאשר כולי הייתי בכעס גדול כלפיו, עד אשר המשגיח בישיבה תפס את מה שעשיתי וקרא לי באמצע הסדר, והרביץ לי 140 מכות ביד, לעיני כל הבחורים".
"אני זוכר שאחרי המכות הללו עליתי על הגג ורציתי לקפוץ ולאבד את החיים שלי, וכך עם כל הקושי הגדול הזה נכנסתי לישיבה גדולה, ששם זרקו אותי הביתה אחרי תקופה קצרה. לפני שזרקו אותי ניסיתי לדבר על ליבו של ראש הישיבה, ואני לא ישכח את התשובה הקשה שלו. "אתה רואה את המנורה שתלויה על התקרה? אתה יכול לדבר למנורה". - תשובה שאני לא יכול לשכוח עד היום".
"לאחר מכן הלכתי למתחם שהיה אז מחנה שנלר בירושלים וביקשתי מהחיילים שאני רוצה להתגייס היות ואין לי בית, ולא היה לי לאן ללכת".
"לאחר תקופה נוספת התחתנתי, היו לי חיי נישואין קשים, ואז התגרשתי ולאחר תקופה נוספת נישאתי בשנית, ומאז זכיתי להקים בסיעתא דשמיא עסק מצליח עם 40 עובדים, לצד שיעורי תורה קבועים אותם אני מוסר מידי שבוע, בחן מיוחד שנתן לי הקב"ה. בוודאי תרצו לדעת מה היתה הנקודה ששינתה לי את החיים, אספר לכם".
"היה זה בחג החנוכה לפני 32 שנה, בעת שהשתתפתי במעמד ההדלקה אצל האדמו"ר מבעלזא, כאשר הרבי יצא מהיכל בית המדרש נעמדו החסידים, ובהם אני כמובן בשתי שורות ארוכות, ואני עמדתי שם עם חליפה שלא היתה סגורה עד הסוף, וכשהרבי עבר לידי הוא ראה את שעון הכיס שבלט מהחליפה, הוציא אותו ואמר לי משפט קצר שלא אשכח כל חיי. "לבחור זהב מגיע שעון זהב", ואחרי המשפט הזה עשיתי שינוי גדול בחיי, הפכתי לבדחן בקרב חצרות הרבנים, ומאז הכול היסטוריה".
"האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה מבאבוב אמר פעם לאחד מחסידיו ששימש כמלמד לפנה"צ וכיהלומן בשעות הערב "שתדע שבבוקר אתה מתעסק עם יהלומים, ובערב אתה מתעסק עם אבנים. כך ההסתכלות שלנו צריכה להיות. היום הדור זקוק מאד לעזרה בחינוך, וכפי שכבר אמר הרבי מבעלזא שהיום הכול נעשה קל יותר ויותר חוץ מדבר אחד שזה חינוך הילדים".
הצגת כל התגובות